עובדים עלינו בעיניים – וצוחקים: המשחק של טראמפ ונתניהו

להבות המלחמה עלולות להתלקח שוב בימים הקרובים, אם "מרכבות גדעון", שמחממות מנועים על הגבול, יקבלו פקודה להסתער על עזה. נתניהו וטראמפ – שני כבאים פוליטיים מיומנים – עסוקים בלמנוע את השריפה שמאיימת להבעיר את האזור. האחד שולח מטוס כיבוי בדמות "מתווה וויטקוף" ולחץ אמריקאי לסיום המלחמה, והשני צועק – "תחזיקו אותי", נואם בקול נחרץ: "אם חמאס לא יסכים למתווה, נכריע אותו סופית", ובינתיים שם את הרטכ"ל על ממתינה עד שטראמפ יסיים את ביקורו בסעודיה. אבל האם באמת אלה פני הדברים? או שבכלל עובדים עלינו בעיניים?

נתניהו, וירטואוז ההישרדות הפוליטית, נקלע כביכול למלכודת בלתי אפשרית: מצד אחד, סמוטריץ' ובן גביר, שמאיימים בהפלת הממשלה אם תסתיים המלחמה לפני הגעה ל"נצחון המוחלט" ו"השמדת חמאס". מצד שני, המפלגות החרדיות כורעות תחת כובד לחץ הציבור והוראת בג"ץ לגיוס בחורי ישיבות באופן מיידי, ושואפות לסיום הלחימה כדי להחריש את שליחת הצווים.

והנה מגיע הפתרון המושלם. לחץ אמריקאי ו"מתווה וויטקוף", שבקצהו הפסקה מוחלטת של המלחמה. נתניהו מסכים "בלית ברירה" לשלוח משלחת לדוחא, תוך שהוא מעלה אוקטבות ומאיים איומי גהינום לסינוואר האח, שזה בדיוק מה שהוא צריך כדי לשמר את הקואליציה.

אבל יש מצב שכל זה רק ב"כאילו". טראמפ, שחקן פוקר מנוסה, מגניב לנתניהו את קלף הג'וקר שהוא צריך – האולטימטום הנשיאותי. עכשיו יוכל ראש הממשלה לומר לשותפיו לממשלה הששים אלי קרב, כמובן שבפנים חמוצות וכעס כבוש, "מה לעשות? זאת אמריקה. אנחנו לא יכולים לעמוד מולם. הסיוע הביטחוני, הווטו במועצת הביטחון, הכל על הכף. אין לנו ברירה. אנחנו רק באים לסגור פרטים".