עבר שחור, עתיד מזהיר: הקשרים העמוקים בין ישראל לגרמניה

בעוד שבצרפת ובבריטניה ממשלות מהססות ולעיתים בוחרות להישאר עמומות, בגרמניה נרשם קונצנזוס פוליטי נדיר: אנטישמיות – אינה עוברת בשתיקה. אין זה נדיר לראות כוחות שיטור גרמניים מפרקים באלימות הפגנות מוסלמיות – מראות שכמעט ואינם נצפים במדינות מערביות אחרות.

מאז ה־7 באוקטובר, גרמניה חיזקה את עמדתה לצד ישראל – לא רק ברטוריקה אלא גם במדיניות קונקרטית. קנצלר גרמניה לשעבר, אולף שולץ, שביקר בישראל ובהמשך חנך בית כנסת בדסאו, נשא הצהרה רשמית בבונדסטאג והבהיר: "הרשויות אינן צריכות לאפשר הפגנות שבהן מושמעות קריאות אנטישמיות או כאלה שמפארות אלימות. לאנטישמיות אין מקום בגרמניה".

התמיכה חצתה גם למגזר הפרטי: למעלה מ־100 מהחברות הגדולות במדינה – ובהן סימנס, פולקסווגן, דויטשה בנק, BMW ולופטהנזה – פרסמו מודעות ענק בעיתונות, בגנות חמאס ובתמיכה מפורשת בקהילות היהודיות. "אנו מודעים לאחריותנו ההיסטורית", נכתב, "אין מקום לשנאה כלפי יהודים בגרמניה".

במקביל, מפלגות הקואליציה והשמרנים הגיעו להסכמה נדירה ביותר על נייר עמדה מקיף נגד אנטישמיות, שנועד לשמש בסיס למדיניות ברמות השלטון השונות – מהממשלה הפדרלית ועד למחוזות ולעיריות.

בהחלטה שאושרה בפרלמנט, נקבע כי קריאות לחרם אקדמי או תרבותי על ישראל, הפגנות אנטי־ישראליות ותקריות אלימות נגד יהודים – אינן נתפסות עוד כ"ביקורת פוליטית לגיטימית", אלא כמעשים בעלי אופי אנטישמי. ההחלטה, שגובשה לאחר התייעצות עם מומחים, מבקשת לשרטט קו ברור בין חופש ביטוי לבין הסתה במסווה.