מייסד גוגל,סרגיי ברין, כינה את האו"ם "אנטישמי באופן שקוף" ביום שבת האחרון במהלך בפורום פנימי לעובדים, על פי צילומי מסך שנבדקו על ידי הוושינגטון פוסט ואומתו עם עובדי גוגל אשר נכחו באירוע.
הערותיו הגיעו בתגובה לדו"ח של האו"ם שפורסם בחודש שעבר, לפיו חברות טכנולוגיה, כולל גוגל וחברת האם שלה, אלפבית, הרוויחו מ"רצח העם שביצעה ישראל" בעזה על ידי אספקת טכנולוגיות ענן ובינה מלאכותית לממשלת ישראל ולצבא.
"עם כל הכבוד, השימוש במונח רצח עם בקשר לעזה פוגע עמוקות ביהודים רבים שסבלו מרצחי עם של ממש. הייתי נזהר גם מציטוט ארגונים אנטישמיים גלויים כמו האו"ם בקשר לסוגיות אלה", כתב ברין בפורום לעובדים בגוגל דיפמיינד, חטיבת הבינה המלאכותית של החברה, שם דנו עובדים בדו"ח, על פי צילומי המסך.
6. סרגיי ברין (צילום: רויטרס)
דו"ח האו"ם נכתב על ידי הדווחת המיוחדת שלו בנושא השטחים הפלסטיניים הכבושים, חוקרת המשפט האיטלקייה פרנצ'סקה אלבנזה. נציגת ארה"ב באו"ם ביקשה את הדחתה, והאשימה באנטישמיות ובהטיה נגד ישראל.
מבקרי ישראל אמרו כי המלחמה עומדת בהגדרה של רצח עם, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את הטענות הללו, באומרו כי ישראל מגינה על עצמה מפני ניסיון רצח עם של חמאס בשבעה באוקטובר. משרד הבריאות של עזה, שאינו מבחין בין אזרחים ללוחמים, אמר כי המלחמה הרגה למעלה מ-57,000 פלסטינים.
"הערותיי הגיעו בתגובה לדיון פנימי שציטט דו"ח מוטה ומטעה בבירור", אמר ברין בהצהרה שמסר דוברו. גוגל והאו"ם לא הגיבו לבקשות לתגובה. ברין מגיב לעתים רחוקות בפורום הפנימי, המתארח בגוגל צ'אט ומונה כמעט 2,500 חברים, רבים מהם חוקרי בינה מלאכותית. האשמתו נגד האו"ם בלבלה והרגיזה מספר עובדים, על פי חבר הפורום שנכח באירוע וצילומי המסך שנבדקו על ידי ה"פוסט".
הנהלת גוגל התעמתה בעבר עם עובדים ופיטרה אותם, שמחו על התנהלות החברה עם ישראל לאחר הפעולה הצבאית שלה בעזה בעקבות מתקפות חמאס בשבעה באוקטובר. החברה פעלה למכור את כלי הבינה המלאכותית שלה לצה"ל לאחר פלישת חמאס.
ברין היגר לארצות הברית כילד עם הוריו, יהודים רוסים שביקשו להימלט מהאנטישמיות שעמדה בפניהם בברית המועצות, על פי הספר "גוגל: סוף העולם כפי שאנו מכירים אותו" משנת 2009 מאת קן אולטה. ברין ומייסד גוגל, לארי פייג', עזבו את תפקידיהם היומיומיים בחברה בשנת 2019. אך ברין הפך מעורב במאמצי גוגל להתחרות בבינה מלאכותית לאחר השקת ChatGPT של OpenAI בסוף 2022.
דו"ח האו"ם מציין שמות של תאגידים שלדברי אלבניז, הדווח המיוחד של הארגון, צריכים להיות אחראים לפעולה הצבאית של ישראל בעזה. הדו"ח טוען שענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות ניצלו הזדמנות משתלמת שנוצרה עקב הצורך הגובר של הצבא בשירותי מחשוב ואחסון ענן, המונע על ידי שפע הנתונים שנוצר על ידי שליטת ישראל בעזה.
ג'ף בזוס, טכנולוגיה (צילום: רויטרס)
הדו"ח מדגיש חוזה מחשוב ענן בשווי 1.2 מיליארד דולר שישראל העניקה לגוגל ולאמזון בשנת 2021 בשם "פרויקט נימבוס", בטענה כי הם "התערבו עם תשתית ענן ובינה מלאכותית קריטית", לאחר שהענן הצבאי הפנימי של ישראל עמוס יתר על המידה בעקבות פיגועי חמאס. אמזון סירבה להגיב. מייסד אמזון, ג'ף בזוס, הוא הבעלים של הוושינגטון פוסט.
בשבוע שעבר, משלחת ארה"ב לאומות המאוחדות קראה למזכ"ל האו"ם לגנות את פעילותה של אלבניז ולהדיח אותה מתפקידה, וחזרה על בקשה שהגישה מוקדם יותר השנה נגד חידוש מינויה.
גוגל ביקשה להתרחק בפומבי מסוכנויות הביטחון של ישראל, אך ה"פוסט" דיווח בינואר כי מסמכים בתוך חטיבת הענן של החברה הראו צוות שסייע ישירות למשרד הביטחון הישראלי ולצה"ל להשגת גישה לטכנולוגיית בינה מלאכותית.
בפברואר, החברה ויתרה על התחייבותה לא להשתמש בטכנולוגיית בינה מלאכותית לנשק. ההנחיות הרחבות, שפורסמו לראשונה בשנת 2018 לאחר מחאות עובדים נגד חוזים צבאיים של גוגל, מבטיחות לשאוף לבינה מלאכותית אחראית התואמת "עקרונות מקובלים של המשפט הבינלאומי וזכויות אדם".
חלק מחברות הטכנולוגיה נקטו צעדים נגד אקטיביזם מצד עובדים ומחלוקת פוליטית בעקבות מחאות עובדים על עשיית עסקים עם ממשלת ישראל. לאחר שגוגל פיטרה מספר עובדים בשנת 2024 במחאה על חוזה הענן שלה עם ישראל, אמר המנכ"ל סונדר פיצ'אי בתזכיר של החברה כי עובדים לא צריכים להשתמש במקום העבודה שלהם כדי "לריב על נושאים משבשים או לדון בפוליטיקה".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".