פוליטיקה
סקר עמדות מדד החברה הישראלית – דיפ סטייט, מלחמת אזרחים, רונן בר
"מדד החברה הישראלית" של המכון למדיניות העם היהודי, חושף היום (חמישי) נתונים ראשונים מסקר עמדות שנערך בציבור הישראלי לאחרונה ביחס לאירועי השעה בדבר העיסוק הפוליטי בפיטורי היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, וראש השב"כ רונן בר. בין היתר עוסק הסקר בעמדות הציבור ביחס לשיח הגואה בדבר מלחמת אזרחים, "דיפ סטייט", ציות לפסיקות בג"ץ ועוד.
מנתוני הסקר עולה כי 60% מהישראלים רואים "סכנה אמיתית" למלחמת אזרחים; רוב קטן בציבור מתנגדים להתערבות ביהמ"ש בפיטורי היועמש"ית וראש השב"כ; רוב הציבור תומך בציות לפסיקת בג"צ, בעוד ש-30% סבורים שאין לציית לפסיקת בג"צ אם יתערב בפיטורין.
האם המחלוקות הפנימיות בישראל מקרבות אותה אל סף מלחמת אזרחים?
רוב הציבור (60%) סבור שהסכנה הזו אכן מוחשית ואמיתית. הסקר החדש בדק מה עמדות הציבור לגבי ההתבטאות של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק. בראיונות בטלוויזיה התריע ברק כי ״אנחנו קרובים מאוד למלחמת אזרחים״.
27% מהישראלים השיבו שהשופט ברק צודק. 33% השיבו שהשופט ברק קצת הגזים, אבל הסכנה אמיתית. 21% השיבו שהשופט ברק מאד הגזים, ואנחנו לא קרובים לדבר כזה. 16% השיבו שאין שום סכנה למלחמת אזרחים בישראל. מקרב היהודים, מרבית המשתייכים לכלל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד הימין, סבורים שיש סכנה ממשית למלחמת אזרחים.
הדחת ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה
הסקר בדק את עמדות הציבור לגבי חוקיות פיטורי ראש השב"כ והציות לבג"צ, ככל שיחליט להתערב בהחלטת הפיטורין.
38% מהישראלים סבורים שבית המשפט צריך לבטל את פיטורי ראש השב"כ. 40% סבורים שאין לביהמ"ש סמכות להתערב, ו-11% סבורים שגם אם יש לבית המשפט סמכות להתערב, הפיטורין בכל מקרה ראויים ולכן אין להתערב בהם (בסה"כ 51% השיבו שאין להתערב בפיטורים).
בחוגי הימין – 76% סבורים שאין בסמכות בית המשפט להתערב, ובקבוצת ה"ימין-מרכז" 47% סבורים כך. בחוגי השמאל, יש רוב שחושב שבית המשפט העליון צריך לבטל את פיטורי ראש השב"כ.
ומה באשר להדחת היועמ"שית לממשלה?
53% מהישראלים סבורים שבג"צ לא צריך להתערב בפיטוריה, 35% השיבו שאין לבג"צ סמכות להתערב בסוגיה, ו-18% השיבו שגם אם יש לבג"צ סמכות להתערב, הפיטורים ראויים). 35% מהנשאלים השיבו שבג"צ צריך לבטל את הדחת היועמ"שית.
רוב הציבור: יש לציית לבג"צ בכל מקרה
למול הקביעה של רוב הציבור כי על בית המשפט להימנע מהתערבות בהליכי הפיטורים של שני הבכירים, עומדת קביעה של רוב גדול יותר הקובע כי על הממשלה לכבד החלטה של בית המשפט – אם תהיה כזאת – לבטל את הפיטורים.
40% נימקו את תשובתם המחייבת ציות לבית המשפט בבחירת האפשרות "כי אחרת נגרר למשבר חוקתי", ו-23% נוספים נימקו את עמדתם בבחירת האפשרות ש״בית המשפט הוא הפרשן המוסמך של החוק״. עם זאת, אחד מכל שלושה ישראלים סבור, שאם בית המשפט העליון יפסול החלטה לפטר את ראש השב"כ או את היועצת המשפטית לממשלה, הממשלה לא צריכה לציית לבית המשפט, מכיוון שלבית המשפט אין סמכות בנושא.
בכל הקבוצות האידאולוגיות מלבד קבוצת ה"ימין", נרשם רוב שסבור שבמקרה של החלטת בית משפט המבטלת את הפיטורים הממשלה צריכה לציית לה ולהשאיר את ראש השב״כ ו/או היועצת המשפטית לממשלה בתפקידם. בקבוצת ה"ימין" רק שליש השיבו כך, ושני שליש גרסו כי הממשלה לא צריכה לציית לבית המשפט במקרה כזה.
"דיפ סטייט" – יש דבר כזה?
המונח ״דיפ סטייט״ משמש בחודשים האחרונים בשיח הישראלי לעיתים תכופות, כטענה של חלק מההנהגה הישראלית נגד ראשי המערכות הציבורית במדינה, זאת בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמתבטא לאחרונה רבות בנושא. בין היתר פרסם ראש הממשלה ברשתות החברתיות את האמירה ״כשמנהיג חזק מהימין מנצח בבחירות, הדיפ-סטייט בשירות השמאל משתמש באופן מעוות במערכת המשפט כדי לסכל את רצון העם״.
בנימין נתניהו על "הדיפ-סטייט" (צילום :לשכת ראש הממשלה)
עד כמה הציבור מסכים עם הדברים?
בהתייחס לאמירה המפורשת של ראש הממשלה, שניים מכל חמישה ישראלים קבעו שראש הממשלה ״טועה״ באמירה זו, שניים מכל חמישה קבעו שהוא צודק, ואחד מחמישה גרס שהוא מגזים. קבוצה זו הסכימה שאכן ״יש בישראל בעיה של איזון בין רשויות, אבל לא מדובר ב"דיפ סטייט׳". כלומר, בסך הכל ישנו רוב של 58% שאינו מקבל את המסגור שהציע ראש הממשלה.
בקרב היהודים נרשם שיעור גבוה במעט שחושב שראש הממשלה צודק באמירתו, ושיעור נמוך במעט שסבור שהוא טועה. מחצית מהערבים בישראל סבורים שראש הממשלה טועה באמירתו, ופחות מעשירית מהם סבורים שאמירה זו נכונה. מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" מסכימים עם האמירה של ראש הממשלה (79%). מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" (87%), "שמאל מרכז" (76%) ו"מרכז" (61%) חושבים שאמירתו של ראש הממשלה אינה נכונה. מרבית מצביעי הליכוד (82%) מסכימים עם אמירתו של ראש הממשלה, 12% חושבים שהגזים ו-4% אינם מסכימים איתו.
מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי, ד"ר שוקי פרידמן, מסר: "אנחנו נמצאים ערב חג הפסח, שמאופיין בהתכנסות סביב המסורת היהודית ויותר אחדות, אבל הנתונים מלמדים שהישראלים חוששים שאנחנו מתדרדרים חלילה במדרון שיכול להוביל למאבק פנימי חריף עוד יותר. כשהימין והשמאל חלוקים באופן משמעותי בפרשנות של המציאות והנכונות בימין לציית לבית משפט פוחתת, הסכנה הזו מתגברת. הישראלים צריכים לתבוע מהמנהיגים שלהם לעצור את ההתדרדרות הזו ולפעול לפיוס ולשיח מתון יותר ולהביא זאת לידי ביטוי גם במעשים".
* איסוף הנתונים לסקר "מדד החברה הישראלית" מתבצע באמצעות הפאנל של אתר המדד (בקרב היהודים) וחברת "אפקאר" (בקרב הערבים). הנתונים נותחו ושוקללו על פי דפוסי הצבעה ורמת דתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג. המדד המלא יפורסם בקרוב.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
