התסריט הראשון הוא חבירה של אייזנקוט לבנט, שמעניקה למפלגה המאוחדת 25 מנדטים, בדיוק כמו בריצה נפרדת של שניהם. בתסריט זה, מפלגת הציונות הדתית עוברת את אחוז החסימה וכתוצאה מכך הקואליציה עולה ל-54 מנדטים מול 56 בלבד לגוש מפלגות האופוזיציה.
התסריט השני הוא חבירה של אייזנקוט לאביגדור ליברמן, שמעניקה להם 17 מנדטים, שלושה יותר מאשר בריצה נפרדת. גם במקרה הזה, חלק מהמנדטים מגיעים על חשבון מפלגתו של בנט, שיורדת ל-18 מנדטים (לעומת 24 ללא אייזנקוט). בסך הכול עומד גם בתסריט זה גוש נתניהו, כולל הציונות הדתית עם ארבעה מנדטים על 54 מנדטים מול 56 לגוש האופוזיציה.
התסריט השלישי הוא חבירה של אייזנקוט ליאיר לפיד, שמעניקה למפלגה המאוחדת 15 מנדטים, בדיוק כמו בריצה נפרדת של שניהם. לפי תסריט זה, נפתלי בנט מקבל 21 מנדטים, שלושה פחות מאשר ללא אייזנקוט, והציונות הדתית לא עוברת את אחוז החסימה, עם 2.6% תמיכה בלבד.
בשורה התחתונה, גוש הקואליציה מקבל 51 מנדטים מול 59 למפלגות האופוזיציה, תוצאה הזהה לתסריט הבסיסי, ללא מפלגת אייזנקוט.