על רקע עלייה מדאיגה בתקריות אנטישמיות ברחבי העולם, ובהקשר של הצפת אירופה במהגרים המזוהים עם תמיכה פלסטינית קיצונית, יוון – אחד היעדים התיירותיים האהובים ביותר על ישראלים – הפכה לאחרונה למוקד של חששות בטיחותיים עבור מטיילים ישראלים. סקר "מעריב" שערכנו לאחרונה, שבו נבחנו היעדים הפופולריים ביותר ביוון – סלוניקי, רודוס, אתונה, כרתים וסירוס – הצביע באופן חד-משמעי על אתונה כיעד הכי פחות בטוח עבור ישראלים ביוון בתקופה זו.
אתונה, העיר ההיסטורית שמושכת מיליוני תיירים מדי שנה בזכות האקרופוליס, המוזיאונים והאווירה התוססת, הפכה בשבועות האחרונים לזירת התרחשות של תקריות אנטישמיות מטרידות. דיווחים מהשטח מצביעים על פעילות של כנופיה פרו-פלסטינית שמסתובבות בשכונות מרכזיות בעיר, ומחפשת תיירים ישראלים. הכנופיה, שמזוהה עם החולצות עליהן מוטבע דגל הרשות הפלסטינית – נוהגת לעשות פטרולים ברחבי העיר בניסיון 'לצוד' ישראלים.
אחד המקרים המדווחים שהצית דאגה רבה התרחש לפני פחות משבוע, כאשר אם ישראלית ובתה בת ה-16 נקלעו להפגנה פרו-פלסטינית בכיכר העיר, ונאלצו להתחבא במסעדה עד אשר יחלוף זעם.
מקרים נוספים באתונה כללו גרפיטי אנטישמי שהופיע על קירות בניינים בשכונות תיירותיות, כגון כיתובים כמו "Free Palestine" לצד סמלים אנטי-ישראליים.
חולייה אנטישמית פרו-פלסטינית שמפטרלת ברחובות אתונה ומחפשת ישראלים (צילום: רשתות חברתיות)
למרות הבחירה שלכם באתונה – תקריות אנטישמיות דווחו גם ביעדים תיירותיים אחרים ביוון, אם כי בעצימות נמוכה יותר. בכרתים, האי הגדול והפופולרי, נתקלו תיירים ישראלים בהפגנות פרו-פלסטיניות בנמל, כשהגיעו בשייט של חברת ׳מנו ספנות׳.
באי סירוס, ספינת תענוגות ישראלית שעגנה בנמל המקומי הפכה למטרה למחאה פרו-פלסטינית. קבוצת מפגינים, שכללה גם תיירים ממדינות מוסלמיות, הקיפה את הספינה וקראה סיסמאות אנטי-ישראליות. נוסעים ישראלים על הספינה דיווחו על תחושת מצור וחשש לעלותם, עד שהרשויות המקומיות פיזרו את ההפגנה. "זה היה מפחיד," סיפר זוג ישראלי שהיה על הספינה. "לא ציפינו שדבר כזה יקרה".
בסלוניקי, עיר הידועה בקהילה היהודית ההיסטורית שלה, דווח על תקריות מעטות יותר, אך תיירים ישראלים ציינו כי חשו לעתים באווירה מתוחה, במיוחד באזורים עם ריכוז גבוה של מהגרים. לעומת זאת, רודוס נחשבת כרגע ליעד הכי בטוח יחסית, עם דיווחים מינימליים על תקריות אנטישמיות, אך גם שם מומלץ לנקוט משנה זהירות.
חשוב להדגיש כי יוון, בשגרה, נחשבת למדינה בטוחה מאוד וידידותית לתיירים ישראלים. היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ליוון נחשבים לקרובים וטובים מאוד, והמקומיים, ברובם המוחלט, מקבלים את הישראלים בחום. עם זאת, המצב הנוכחי מושפע משני גורמים עיקריים: עלייה עולמית באנטישמיות והגירה המונית לאירופה ממדינות מוסלמיות שבהן התמיכה בסוגיה הפלסטינית היא דומיננטית.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".