Connect with us

חדשות בעולם

סקר מדאיג על האנטישמיות באירופה

Published

on




סקר של איגוד הארגונים היהודים באירופה (EJA) מגלה שכמעט אחד מכל שלושה צעירים באירופה נחשף לאמירות אנטישמיות במסווה של אקטיביזם; 65% מהאירופים סבורים שהסכסוך הישראלי-פלסטיני מזין רגשות אנטישמיים בתוך מדינותיהם; וכמעט 50% מאמינים שסיקור התקשורת של הסכסוך מזיק לקהילות היהודיות. ספרד ובלגיה דורגו כעוינות ביותר כלפי יהודים, ואילו בריטניה – כתומכת ביותר.

הרב מנחם מרגולין, יו"ר האיגוד, קורא לממשלות אירופה, למוסדותיה ולאוניברסיטאות לפעול באופן מיידי לאמץ, לחוקק ולאכוף את הגדרת האנטישמיות של IHRA, להחמיר ענישה על פשעי שנאה אנטישמיים, להילחם בהסתה בתקשורת ובפלטפורמות אונליין ולהבטיח נוכחות משטרתית סביב קהילות יהודיות.

סקר מקיף חדש שהוצג היום בכנס השנתי של איגוד הארגונים היהודיים באירופה במדריד מאשר: אירופה מייבאת אנטישמיות, שמעובה בגלל הסכסוך במזה"ת, מחלחלת לרחובות, לבתי הספר ולרשתות החברתיות.

הסקר נערך על ידי איגוד הארגונים היהודים באירופה EJA בסיוע חואן סוטו, מומחה להגירה ובעל ניסיון נרחב בעבודה עם מכוני מחקר. הסקר המקיף כלל 4,400 נשאלים במדגם מייצג שערכה חברת הסקרים האירופית המובילה IPSOS , בשש מדינות במערב אירופה; צרפת, גרמניה, בריטניה, ספרד, הולנד ובלגיה. יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה EJA, הרב מנחם מרגולין, חשף את הממצאים בפתיחת הכינוס השנתי של EJA  שנפתח הבוקר במדריד, ספרד, בהשתתפות יותר מ־150 מנהיגים יהודיים, מקבלי החלטות ונציגי חברה אזרחית, תחת הכותרת "לבנות או לעזוב? זמן ההכרעה של יהדות אירופה".

במהלך הצגת הסקר הדגיש הרב מרגולין: "אנטי־ציונות ואנטישמיות הן שני צדדים של אותו מטבע. אירופה מייבאת שנאה, והסכסוך הישראלי-פלשתיני ואירועי 7 באוקטובר שימשו זרז. התוצאה היא גל חדש של נרטיבים אנטי־יהודיים, שמתפשטים במהירות בערים ברחבי היבשת. מרבית המנהיגים הפוליטיים, נשיאי האוניברסיטאות והתקשורת ממשיכים להתחמק מהשיח הזה – וכל זמן שהם שותקים, האנטישמיות הופכת לנורמה, והמחיר שמשלמים יהודי אירופה הולך וגדל".

ממצאים עיקריים: צעירי אירופה – סופגים ומגבירים את השנאה. 28% מהאירופים בגילאי 18–24 השתתפו או נחשפו לאמירות אנטישמיות שהוסוו כביקורת על ישראל – לרוב במקום העבודה (48%), אחר כך בשיחות עם חברים ובני משפחה, ובמרחב הציבורי והדיגיטלי.

סכסוך מיובא – השלכות מקומיות חמורות

 65.4% מהאירופים סבורים שהמלחמה במזרח התיכון השפיעה על תפיסות הציבור כלפי יהודים במדינותיהם. 55% טוענים שהתפיסה כלפי יהודים הורעה – בעיקר בצרפת ובגרמניה.

הנתונים ממחישים כיצד עימות חיצוני הופך לחבית חומר נפץ מקומית. 20.4% מהאירופים מאשימים במפורש את היהודים בארצם באחריות למלחמה – ובספרד הנתון מגיע ל־24%, הגבוה ביותר מבין שש המדינות שנבדקו.

תפקידה של התקשורת – היהודים משלמים את המחיר

 49.3% מהמשיבים סבורים שהסיקור התקשורתי של הסכסוך הישראלי־פלסטיני פוגע בקהילות היהודיות המקומיות. התחושה הזו חזקה במיוחד בהולנד (62.6%) ובגרמניה (52.3%).

כשמדובר בביטחון אישי, התמיכה הציבורית גוברת אך הממשלות עדיין לא פועלות. על אף היקף האיום, התגובה הפוליטית חלשה: רק 18.4% מהאירופים רואים באנטישמיות עדיפות לאומית. אולם כאשר הסוגיה מוצגת כעניין של ביטחון אישי והגנה אזרחית – התמיכה מזנקת ל־40.3%. מבין התומכים: 70.8% תומכים באבטחה מוגברת לקהילות יהודיות, 66.9% תומכים בהרחבת החינוך.

הסקר מדרג את שש המדינות שנבדקו לפי רמת התמיכה והביטחון שהן מעניקות לקהילות היהודיות. התמונה העולה היא של יבשת מפולגת:

בריטניה – המדינה התומכת ביותר ביהודים: 48% מהציבור תומכים בפעולה ממשלתית נגד אנטישמיות, שיעור נמוך של האשמת יהודים במלחמה, ותחושת נוחות גבוהה כלפי יהודים.
צרפת – מדינה מפולגת: מצד אחד מתנגדת להאשמות אנטישמיות, אך מצד שני מייחסת אחריות רבה לישראל – מה שמעורר חוסר נוחות גובר בקרב יהודי המדינה.
הולנד – הציבור מביע דאגה רבה מהתפקיד של התקשורת בהפצת אנטישמיות, אך התמיכה בפעולות מעשיות למיגור התופעה נותרת מתונה.
גרמניה – מודעת לבעיה אך מגיבה באיטיות: 52% מהאזרחים רואים בתקשורת גורם מחמיר לאנטישמיות, אך הממשל אינו מעניק לנושא עדיפות פוליטית גבוהה.
ספרד – מדאיגה במיוחד: שיעור ההאשמה הגבוה ביותר כלפי יהודים, לצד היעדר תמיכה ציבורית בפעולה ממשלתית.
בלגיה – המדינה העוינת ביותר: תחושת ניכור גבוהה כלפי יהודים ותמיכה מזערית בהתערבות ממשלתית.

מסקנה: אירופה על סף קריסה מוסרית.

הנתונים חד־משמעיים: המתחים הגיאופוליטיים חודרים לתוך המרקם החברתי של היבשת, וקהילות יהודיות הן הראשונות לשלם את המחיר. השאלה איננה מה קורה — אלא האם הממשלות יגיבו לפני שיהיה מאוחר מדי. האנטישמיות קורעת את הערכים שעליהם מתיימרת אירופה להתבסס.

היהודים אולי הראשונים להיפגע — אך ההיסטוריה מלמדת שהם לעולם אינם האחרונים. אירופה חייבת לפעול עכשיו: להגן על יהודיה — או לראות את ערכיה נמוגים, סיכם מרגולין.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים