ארצות הברית ראתה בזמן האחרון מקרי אנטישמיות חמורים: הצתת ביתו של מושל פנסילבניה ג'וש שפירו ותקיפות בוושינגטון ובבולדר, קולורדו שהסתיימו ברצח. בעקבות האירועים האלו, המרכז לחקר האנטישמיות של הליגה נגד השמצה ערך סקר מייצג ברמה הלאומית כדי לבחון את הלך הרוח הציבורי בנוגע לאנטישמיות.
הסקר בוצע על ידי פאנל Ipsos Observer Omnibus ב-10 ביוני 2025, בקרב מדגם מייצג של 1,000 אמריקאים. הממצאים מראים כי אמריקאים רבים מחזיקים בדעות אנטי-יהודיות קיצוניות, כולל כאלה שמצדיקים או מתרצים אלימות כלפי יהודים.
הפגנות בוושינגטון (צילום: רויטרס)
כמעט אחד מכל ארבעה אמריקאים (24%) אמר שההתקפות היו "מובנות", ואחוז דומה סבר שמדובר היה בפעולות מבוימות שנועדו להגביר את התמיכה בישראל. בנוסף, 22% אמרו שהאירועים אינם אנטישמיים, 15% טענו שהאלימות הייתה "הכרחית", 14% לא רואים בכך פשעי שנאה, ו-13% אמרו שהמעשים היו "מוצדקים". הסקר מצא גם כי 60% מהאמריקאים – מכלל הגילים, הקשת הפוליטית והעמדות כלפי ישראל – מסכימים לפחות במידה מסוימת שאנטישמיות היא בעיה חמורה.
ממצאים נוספים שעלו מהסקר: שיעור משמעותי מהנשאלים הדמוקרטים (25%) והרפובליקנים (23%) הביעו דאגה מהאנטישמיות בתוך המחנה הפוליטי שלהם. אמריקאים מבוגרים נוטים יותר לראות בדעות אנטי-יהודיות בעיה חמורה: 80% מה"דור השותק" (ילידי 1928-1945) ו-64% מהדור ה"בייבי בומרס" מסכימים לכך, לעומת קצת יותר ממחצית מבני דור המילניום ובני דור ה-Z.
ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה, אמר: "הקהילה היהודית עדיין מתמודדת עם ההשלכות של התקפות אנטישמיות שגבו שלושה קורבנות. אין זה מתקבל על הדעת שרבע מהאמריקאים חושבים כי האלימות הזו מובנת או מוצדקת. זהו סימן מדאיג לאופן שבו נרטיבים אנטישמיים מתקבלים והופכים למיינסטרים. מאז שבעה באוקטובר 2023 אנו עדים לגל הולך וגובר של שנאה: יהודים מוטרדים, מותקפים, מואשמים, נפצעים ואף נהרגים. הרוב הבין-מפלגתי בציבור האמריקאי חייב לפעול".
הסקר הציג עוד אמונות מדאיגות נוספות בקרב אמריקאים לגבי יהודים: 34% סבורים שיהודים אמריקאים נאמנים יותר לישראל מאשר לארצות הברית. 30% טוענים שליהודים יש יותר מדי השפעה בפוליטיקה ובתקשורת. 27% מאמינים שיהודים אמריקאים צריכים לשאת באחריות למעשי ישראל.
הפגנה אנטי ישראלית בארצות הברית (צילום: AFP)
אלו הם הנתונים בנושא מחאה אנטי-ישראלית ונרטיבים רדיקליים: 29% מהאמריקאים רואים בעין חיובית את המפגינים האנטי-ישראליים. 59% מבני דור ה-Z מחזיקים בעמדה חיובית כלפיהם, לעומת 29% מבני דור המילניום, 16% מבני דור ה"בייבי בומרס" ו-27% מבני ה"דור השותק". 58% סבורים שכאשר מפגינים משתמשים במילה "ציוני", הם מתכוונים ליהודים בכלל. 68% סבורים שסיסמאות כמו "גלובליזציה של האינתיפאדה" או "מהנהר ועד הים" מגבירות את הסיכון לאלימות נגד יהודים. 34% הודו כי אינם יודעים מה פירוש המונח "אנטי ציונות".
נתוני התמיכה בפעולה ממשלתית נגד אנטישמיות: 82% תומכים בהסרת תוכן שנאה אלים מהרשתות החברתיות. 77% מעוניינים בפעולה ממשלתית מוגברת נגד אנטישמיות.
מאט ויליאמס, סגן נשיא המרכז לחקר האנטישמיות בליגה נגד השמצה: "רוב הציבור תומך במגוון של פעולות פדרליות, מדינתיות ומקומיות. יש לנו חלון הזדמנויות לפעול ולעצור את הנרמול של האנטישמיות. אמנם מיליוני אמריקאים עדיין מחזיקים באמונות קונספירטיביות קיצוניות, אך רוב הציבור דוחה אנטישמיות, אלימות כלפי יהודים ורטוריקת שנאה, ורוצה לנקוט צעדים ממשיים כדי לעצור זאת."
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.