ההכרזה על הפסקת האש בין איראן לישראל תפסה כותרות ראשיות ברחבי העולם, ועוררה תגובות מהירות ומגוונות בכלי התקשורת הבינלאומיים. בעוד פרטי ההסכם נותרו חסויים ברובם, הסיקור במקומות שונים חשף נרטיבים מנוגדים — בין אופטימיות זהירה לניצול תעמולתי — בהתאם לאינטרסים פוליטיים ויחסים אזוריים.
ארצות הברית ואירופה: הקלה זהירה: בארה"ב וברוב מדינות אירופה, התקשורת המרכזית התייחסה להפסקת האש כמהלך מבורך, גם אם זמני, שהצליח למנוע הסלמה מסוכנת. גופי תקשורת כמו הניו יורק טיימס, CNN, BBC ו-דר שפיגל הדגישו את הדיפלומטיה החשאית, בעיקר את תפקידם של מתווכים אמריקאים ואירופיים. הפרשנים הזהירו שהעימות לא באמת נפתר, והחשש מפני עימות עתידי סביב גרעין או פרוקסים איראניים עדיין מרחף באוויר.
דונלד טראמפ לאחר התקיפה האמריקאית בפורדו (צילום: צילום מסך רשת X)
התקשורת הערבית: מאזן כוחות ומימד הומניטרי: התקשורת הערבית הציעה סיקור מורכב, ששילב ניתוחים גאופוליטיים עם דאגה למצב ההומניטרי. ערוצים כמו אל-ג'זירה ו-אל-ערביה הדגישו את ההשלכות על מדינות כמו לבנון, סוריה ועיראק — שם פועלות מיליציות המזוהות עם איראן. חלק מהפרשנויות תהו האם ההסכם מאותת על שינוי באסטרטגיה האיראנית, או שמדובר בעצירה טקטית בלבד. גם השפעת הסכסוך על אזרחים באזור קיבלה מקום משמעותי.
התקשורת האיראנית: הצגת עוצמה וניצחון: בתקשורת הממלכתית באיראן, הפסקת האש הוצגה כהישג של עוצמה לאומית ויכולת הרתעה. ערוצים כמו Press TV וסוכנות פארס תיארו את ההסכם כתוצאה מתגובה תקיפה של איראן וכהוכחה להשפעתה האזורית. ההתמקדות הייתה בנרטיב של ניצחון, ללא אזכור לפשרות או חולשה כלשהי, תוך ניסיון להציג את טהראן ככוח מייצב ולא כגורם מתסיס.
רוסיה וסין: ערעור ההגמוניה האמריקאית: מוסקבה ובייג’ינג פרשו את הפסקת האש כעדות לשינויים במערכת הכוחות העולמית. כלי תקשורת כמו Russia Today ו-Global Times הציגו את ההתפתחות כסימן לדעיכתה של ההשפעה האמריקאית במזרח התיכון. שתי המעצמות קידמו את עצמן כמתווכות אפשריות וככוחות מאוזנים מול הגישה המערבית.
בסך הכול, הסיקור התקשורתי הבינלאומי של הפסקת האש שיקף את ההשפעה הגלובלית של המתיחות בין איראן לישראל. למרות הדממה בשטח – לעת עתה – ברור כי המאבק הגאופוליטי רחוק מלהסתיים.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.