על פי פרסום בבלוג המודיעיני "אינטלי טיימס", ספינת הנוסעים שהותקפה במרחב נמל מלטה הוחכרה כבר באפריל 2024 לצורך השתתפות ב"משט לשבירת המצור על עזה". מהבדיקה של הבלוג עולה כי הספינה נרכשה על ידי ארגון IHH – אותו גוף טורקי שעמד מאחורי משט המרמרה בשנת 2010. שמה של הספינה שונה, והיא הייתה צפויה להצטרף לשתי ספינות נוספות כחלק ממשלוח סיוע מתואם.
ביום שישי בבוקר עלתה הספינה באש, כ־17 קילומטרים מחופי מלטה, ומארגני המשט טענו כי מדובר בתקיפה באמצעות רחפנים. עם זאת, לא הוצגו ראיות לתקיפה, וישראל הכחישה כל מעורבות. ממשלת מלטה אישרה כי הספינה נשאה 16 איש – 12 אנשי צוות ו-4 אזרחים – אך המארגנים טוענים כי על הסיפון שהו 30 פעילים.
ספינת "הסיוע לעזה" (צילום: Government of Malta/Handout via REUTERS)
דוברת הקואליציה המארגנת, יסמיןאקאר, מסרה ל־CNN כי "יש חור בכלי השיט, והוא שוקע". לדבריה, הספינה לא הצליחה להגיע לנמל מלטה כנדרש, והיא מצויה כעת תחת סכנת טביעה. ממשלת מלטה שלחה ספינת גרר לעזור, אך אנשי הצוות סירבו להתפנות, והכוחות המזוינים במדינה אישרו כי פרצה אש שכובתה בהמשך.
הספינה, ששמה Conscience ("מצפון"), הייתה אמורה לשמש פלטפורמה למסע נוסף של פעילים בינלאומיים נגד המצור הישראלי. בין הדמויות שהיו אמורות להצטרף: הפעילה הסביבתית גרטהטונברג והקולונלית האמריקאית בדימוס מריאןרייט. טונברג עצמה, שנשארה על החוף, מסרה לרויטרס: "זהו מסע לפתוח מסדרון הומניטרי לשני מיליון בני אדם שחיים תחת רעב שיטתי. אם הספינה תזוז – היא עלולה לשקוע".
Conscience Gemisi’ne Saldırı Ne Boyuttaydı ❓
Mavi Marmara Derneği Başkanı Beheşti İsmail Songür:
“Yapılan saldırının gemiye verdiği zarar bu boyutlarda. Güvertede isabet alan Conscience Gemisinin tabanında da bir delik oluştu ve bu delikten gemi su almaya devam ediyor.… pic.twitter.com/CGlNIyhfn9
בתיעוד שהופץ ברשת X נראית הספינה עולה באש, בזמן שחלק מהנוסעים מנסים להימלט. לדברי אקאר, "הספינה שיגרה קריאות חירום למדינות הסובבות – כולל מלטה וקפריסין – וקיבלה סיוע נקודתי". היא הוסיפה כי מתקפת הרחפנים, לכאורה, כוונה לגנרטורים שבקדמת הספינה.
קבוצת "משט החופש", שמארגנת את המהלך, מגדירה עצמה כרשת בינלאומית של פעילים פרו־פלסטינים הפועלים נגד המצור הישראלי על עזה בדרכים בלתי־אלימות. נכון לשעה זו לא ידוע אם שאר הספינות שעמדו לצאת בעקבותיה עדיין יפליגו.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.