Connect with us

כלכלה

סערה בשוק המט״ח: מי אשם במחסור ביורו ששיגע את ישראל?

Published

on




לפני מספר ימים חשפנו ב"מעריב" כי קיים מחסור במט"ח בצ׳יינג׳ים ברחבי הארץ, וכי ישראלים רבים שמבקשים להמיר שקלים ליורו נתקלים בתשובה "אין, נגמר, תחזור מחר".

המחסור התחיל מסיבה מאוד ברורה ומובנת – מלחמת "עם כלביא". השמיים היו סגורים, מטוסים עם משלוחים של ברינקס לא יכלו לנחות ולהמריא, וגם תיירים לא נכנסו לארץ עם ארנקים מלאים במזומן. אבל "עם כלביא" נגמר תוך פחות משבועיים, הטיסות חזרו למסלולן, הכספות נוחתות וממריאות בלי בעיה, ולפי גורמים בענף מרתפי הבנקים מלאים בדולרים וביורו להתפקע.

שטרות מזומן (צילום: Freepik)
שטרות מזומן (צילום: Freepik)

אז למה בכל זאת אנחנו שומעים על מחסור גם חודש אחרי שהמלחמה נגמרה? בשביל לענות על השאלה הזו צריך להכיר קודם שני מושגים: "ביקוש כבוש" ו"כשל שוק".. אם מישהו לא קנה פלאפל אתמול, זה לא אומר שהוא יקנה שתי מנות פלאפל היום. לעומת זאת, אם מישהו תכנן לקנות נעליים היום ולא הספיק, הוא פשוט יקנה אותן מחר. הביקוש לא נעלם, הוא רק "נכבש".

הביקוש למט"ח הוא "ביקוש כבוש". במהלך מלחמת "עם כלביא" אנשים לא המירו כסף בצ'יינג'ים בגלל הטילים והטיסות שנדחו, אבל כל מי שטס ביולי-אוגוסט עדיין צריכים קצת מזומן בשביל הטיסה. אז הם חיכו שהמלחמה תיגמר ורצו כולם ביחד לצ'יינג'ים, ושם שהם גילו שוק עם היצע שלא יודע להתאים את עצמו לביקוש. לא בגלל שאין שטרות של יורו בארץ, יש מספיק, בדקנו, בגלל שהצ'יינג'ים לא יכולים לקבל אותם מהבנקים.

זה שלא כל צ'יינג' יכול לגשת לבנק ופשוט לקחת כמה מט"ח שבא לו זה הגיוני. חלק מהעסקים הקטנים תלויים במימון או באשראי (כנגד ביטחונות) שניתן להם למשיכת המזומן, ויש להם מגבלות טבעיות שמכתיבות כמה הם יכולים להחזיק. לגיטימי לגמרי – כך עובד שוק חופשי.

אבל כשנוצר מחסור והמחירים מתחילים לטפס (בדמות מרווח המרה שהולך וגדל) זה סיגנל של השוק, הוא מאותת לעסקים היציבים יותר שזה הזמן לגייס יותר ביטחונות או להגדיל אשראי כדי למשוך יותר מט"ח ולספק את הצורך שעולה מהשטח. אותם עסקים קוטפים את כל המחירים הגבוהים ומגדילים רווחים, הצרכנים קצת מקטינים את הביקוש שלהם בגלל המחיר שעלה, המחסור נפתר, ובא לציון גואל – אלא שכל זה לא קרה.

מזומן (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)
מזומן (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)

לתופעה הזו, כשהשוק לא מצליח להקצות את המשאבים בצורה יעילה, קוראים "כשל שוק". כשל שוק יכול להיגרם ממגוון סיבות, חלקן טבעיות וחלקן מעשה ידי אדם, אך במקרה הזה כמעט כל מי דיברנו איתו מהתחום היה תמים דעים – האשם ב"פקק" שנוצר בדרך של שטרות היורו המרשרשים הוא לא אחר מאשר הרגולטור.

היה להם גם הסברים משכנעים, בעל צ'יינג' אחד הסביר כי מדובר בחלק מרגולציה שנועדה למנוע הלבנת הון, גורם בענף הפינטק טען שכחלק מהיערכות ממשלתית ל"עם כלביא 2" הרגולטור עשה ניהול סיכונים והחליט לשמור קצת כסף "מתחת לבלטות" שיהיה לשעות חירום ועוד ועוד.

הכל נשמע הגיוני, הייתה רק בעיה אחת – אף רגולטור לא שמע על כך. הפיקוח על הבנקים? לא מכירים. הרשות לאיסור הלבנת הון? לא באחריותנו. רשות שוק ההון? באחריותנו, אבל אין לנו רגולציה שמגבילה את גובה המשיכה של הצ'יינג'ים. כאן זה כבר נהיה מעניין.

העגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק, יש מספיק חלב ולמדינה אין התנגדות – אז למה בכל זאת נוצר מחסור ביורו והציבור ממשיך לשלם יותר ולכתת רגליים בין צ'יינג' לצ'יינג' בניסיון לקושש עוד כמה שטרות של יורו? מי יצר את הכשל שוק? ומתי הוא ייגמר?

הרבה שאלות שצריך לשאול, את התשובות שנקבל נפרסם בחלק הבא והאחרון בסדרה





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלכלה

היום שהיה בבורסה: המדדים נצבעו ירוק

Published

on




הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.

שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס. 

פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)

ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.

המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.

ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.

השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.





Source link

Continue Reading

כלכלה

יום השיבוש השני: ירידה חדה בהוצאות האשראי

Published

on




אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.

נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.

חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)

כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.





Source link

Continue Reading

כלכלה

חידוש משמעותי באפליקציית ג׳מיני של גוגל: עריכת תמונות מתקדמת

Published

on




אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.

בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.

באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.

שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)

יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.

האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.

העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.

ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים