Connect with us

חדשות בעולם

סכנה מוחשית: דיווחים על קשישים רבים המסרבים לרדת למקלט

Published

on




למרות ההנחיות החוזרות ונשנות של פיקוד העורף לרדת למרחבים מוגנים בעת אזעקה, מתברר שעל פי דיווחים מהשטח, חלק ניכר מהקשישים בישראל אינם עושים זאת. גם בשיאם של מטחי טילים איראניים, בעודם חשופים ומסכנים את חייהם, רבים מהם בוחרים להישאר בדירתם ללא הגנה. הסיבות לכך, כך עולה מהתצפיות ומהדיווחים, אינן רק חוסר ידע או זלזול – אלא שילוב של אתגרים פיזיים, תחושות פסיכולוגיות עמוקות ולעיתים גם ייאוש מהחיים עצמם.

בפיקוד העורף כבר התריעו לאחרונה מפני תופעה זו, וטענו שיש לפנות אל הקשישים ברגישות, מתוך הבנה של הקשיים האמיתיים שהם חווים. הפסיכולוג הרפואי אפי גיל מתאר תמונה מורכבת ומדאיגה. לדבריו "חלק מהקשישים נשארים בבית בלי הגנה תוך לקיחת סיכון על חייהם. זה לא תמיד נובע מחוסר הבנה של הסכנה. לפעמים הם דווקא מבינים היטב – אבל בוחרים לא לרדת למקלט בגלל מכלול של סיבות גלויות וסמויות".

לדבריו של גיל, אחת הבעיות המרכזיות היא ירידה ביכולת הפיזית: "אדם בן 80 שצריך לרדת שלוש קומות במדרגות צרות וחשוכות, בלילה, עם כאבי ברכיים, סחרחורת או חשש אמיתי מנפילה – יחשוב פעמיים. ואם זה קורה שוב ושוב, בלילות רצופים, עם אזעקות בלתי צפויות – הקושי הפיזי גובר". לעיתים, גם העובדה שקשישים רבים סובלים מבעיות שמיעה מונעת מהם בכלל לשמוע את האזעקה בזמן. אחרים משתמשים בתרופות מרדימות ומתקשים להתעורר.

אל הקושי הפיזי מצטרף משקל כבד של רגשות: "אנחנו נתקלים בתחושת שחיקה ניכרת", אומר גיל. "ההתשה הזאת, של לקום שוב בלילה, להתארגן, לצאת מהבית כשאין ודאות היא קשה. זה לא כמו צעיר שקופץ מהספה. אצל אדם בן שמונים כל פעולה כזו דורשת מאמץ, ולעיתים המחיר הפיזי והרגשי כבד מדי".

מקלט ציבורי.  לרבים זמן ההתראה אינו מספיק (צילום: שאטרסטוק)
מקלט ציבורי. לרבים זמן ההתראה אינו מספיק (צילום: שאטרסטוק)

אבל מעבר לפיזי, ישנן גם תגובות פסיכולוגיות עמוקות יותר. גיל מציין למשל את הצורך בשליטה ואוטונומיה. "יש קשישים שמצהירים: 'אני מחליט על הגוף שלי. לא תגידו לי לרדת'. זה מנגנון של שמירה על כבוד ואוטונומיה, במיוחד כשהם חווים פגיעה מתמשכת בעצמאותם". אחרים מבטאים ביטחון יתר: "עברתי את כל המלחמות. טיל לא יפיל אותי עכשיו". זו גישה אמביוולנטית  שמשלבת ניסיון חיים עם הדחקה של סכנה ממשית.

לעיתים, הימנעות מהמקלט מעידה דווקא על מצוקה נפשית קשה יותר. "יש קשישים שאומרים: 'אין לי כבר כוח לחיים האלה, ומה שיקרה יקרה'. זו אמירה שמבטאת דיכאון, ייאוש, חוסר עניין בשימור החיים. במקרים כאלה – חשוב לזהות את הקריאה לעזרה שמסתתרת מאחורי המשפט הזה", מדגיש גיל. אחרים פוחדים דווקא ממה שעלול לקרות בדרך – "פחד שמא אפול במדרגות או שהטיל יפול בדיוק כשאני יוצא", או תגובת חרדה שמקורה בטראומות עבר כמו זיכרונות מהשואה או ממלחמות קודמות שכוללות בריחה והסתרה.

איך אפשר בכל זאת לשנות את התמונה הזו? גיל מציע כמה צעדים פרקטיים ורגישים. "ראשית, צריך לברר מה הקושי שמסתתר מאחורי ההימנעות – האם מדובר בקושי פיזי? האם יש כאבים? פחד מנפילה? חוסר שמיעה? כל קושי כזה ניתן במקרים רבים למענה אם זה בעזרת מקלות הליכה, בן משפחה מלווה, שכנים, או פשוט דפיקה בדלת על ידי אחראי הבניין ברגע האזעקה".

אבל מה עושים כשמדובר בקושי רגשי, לא פיזי? "אז נדרשת אמפתיה. לא להטיף או להלחיץ, אלא לפתוח בשיח: 'אני מבין שזה לא פשוט בשבילך לרדת כל פעם. אשמח להבין – מה הכי מקשה עליך?' זו שאלה פשוטה שמזמינה שיחה, לא התגוננות".

גיל מציע גם לנסות ליצור חוויה חיובית של ירידה למקלט: "אפשר להציע לנסות לרדת רק פעם אחת, בתנאים נוחים, כדי שהקשיש יחווה שהירידה אפשרית. לפעמים עצם ההתנסות שוברת את החסמים". בני משפחה, לדבריו, יכולים גם לשתף ברגשותיהם כדי לדרבן בעדינות: "אבא, חשוב לי שתרד למקלט – זה ירגיע אותי לדעת שאתה בטוח". או להזכיר את בני הדור הבא: "הנכדים ממש ישמחו לדעת שאתם יורדים למקלט ובטוחים".

עם זאת, גיל מדגיש שהמפתח הוא רגישות: "לא מדובר באנשים סרבנים או עקשנים. מדובר באנשים שנושאים איתם שנים של חוויות, כאבים, ולעיתים גם פחדים עמוקים. הדרך היחידה להגן עליהם באמת – היא להבין אותם. לא רק להזהיר, אלא להקשיב, לשוחח וללוות אותם".





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים