Connect with us

חדשות בעולם

סיקור העולם הערבי על תוצאות המלחמה בין איראן לישראל

Published

on




באמר שכתב מוחמד אל-רומאיהי – פרופסור לסוציולוגיה פוליטית באוניברסיטת כווית – הוא מנתח את תוצאות המלחמה בין ישראל לאיראן. לדבריו, העימות בין ישראל ואיראן הסתיים במבוי סתום, כששתי המדינות מתהדרות בניצחון ואינן מוכנות לסגת מדרישותיהן העקרוניות. הוא מבקש להרחיב את היריעה ולבחון את האירועים מצד המעצמות הגדולות – רוסיה, סין, ארה"ב והאיחוד האירופי – שמדינות האזור לטענו משמשות כלא יותר משלוחות שלהן. בנוסף הוא תולה את הפתרון בסוגיה הישראלית-פלסטינית. דבריו מובאים כאן:

מידע כללי על מלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן ידוע הן לצדדים הלוחמים והן לתומכיהם. אין צורך להתעמק בפרטי מהלך המלחמה. עם זאת, סודות רבים נותרו אפופי חושך, שחלקם עשויים להתגלות בקרוב, או אולי לעולם לא. הצד הישראלי רואה את עצמו כמנצח וחוגג את הניצחון הזה. הצד האיראני רואה את עצמו כמנצח וגם חוגג את הניצחון הזה. זה מהלך טבעי כדי לשווק את מה שקרה לכל אחד מהעמים באופן שהיה רוצה לראות את האירועים.

חיל האוויר מפציץ את טהרן  (צילום: רשתות ערביות)
חיל האוויר מפציץ את טהרן (צילום: רשתות ערביות)

מצד שני, הפרשן טוען, הרעיון של חישוב אובייקטיבי של הרווחים וההפסדים של שני הצדדים, הן מבחינה חומרית והן מבחינה מוסרית, מוקדם מדי לדיון. מה שמרשים הוא כמות הניתוחים העצומה ברשתות החברתיות שבחנו את כל הנושאים בעין צינית ובמיוחד את ימיה האחרונים של המלחמה. קשה להבין את המגמה הזו ואת העמדה השלילית הזו, אלא אם כן מסתכלים על הנושא מנקודת מבט של חוסר אמון, חוסר יכולת לפרש אירועים בצורה הגיונית והבלבול שליווה את סופו של אותו עימות קטלני.

הוא מפנה לשאלות הרציניות ביותר לדעתו: האם מדובר בהפסקת אש או בהפסקת אש זמנית? מכמה הצהרות עולה בבירור שמדובר בהפסקת אש זמנית. לאחר מכן השאלה החשובה יותר: האם נמצא דרך לנהל משא ומתן על הסוגיות הבסיסיות שהציתו את המלחמה הזו – פרויקט הגרעין, ארסנל הטילים הבליסטיים וההתערבות של איראן באזור דרך פרוקסי? נכון לכתיבת שורות אלה, נראה שאין דרך להתחיל במשא ומתן כדי להגיע לפתרון קבע.

הוא מוסיף שכמו כן, לראשונה, מלחמת הפרוקסי הפכה למלחמה אמיתית. כתוצאה מכך, אין עוד מרחב תמרון לאף צד, ואין מקום למה שהוא רוצה מהצד השני. אין ספק, בהתחשב בטבע הדברים, שיתעוררו שאלות בשתי המדינות לאחר זמן מה, וקשה לחזות את מהלך ההשלכות של מה שקרה בתוך כל אחת מהן.

לטענתו ישנה עמדה ערבית, ובמידה רבה גם בינלאומית, שהתגבשה לאחרונה, המגנה את הטיהור האתני שלכאורה מתרחש בעזה, וגם דורשת מהעולם, לאחר ניסיון מר, לפתור את הסוגיה המרכזית במזרח התיכון, דהיינו הסוגיה הפלסטינית. האשליות של כוח מופרז שיכל לבסוף לגבור על האחר התבדו.

פתרון הסוגיה המרכזית במזרח התיכון דורש שכנוע בוושינגטון, שככל הנראה טרם הושג. שכנוע זה חייב להיות מלווה גם ברצון פוליטי, ראשית אמריקאי ושנית אירופאי, להניח את היסודות לשלום באזור זה. נכון שמה שקרה ב-12 הימים האחרונים היה למעשה מלחמה בין ישראל לאיראן, אבל התמונה הרחבה יותר היא של סכסוך עולמי, סכסוך הכולל כוחות גדולים יותר מכל צד של המשוואה הישראלית-איראנית. שני הצדדים של הסכסוך הזה הם ארצות הברית והאיחוד האירופי (עם עמדות שונות ביניהם), וסין ורוסיה (עם עמדות שונות ביניהם), ועם אינטרסים שונים לכל המשתתפים – הוא מדגיש.

הסכסוך בין ארצות הברית לסין אינו סכסוך מסורתי, כפי שאירע בין ארה"ב לברית המועצות בשנים קודמות – הוא מזכיר ומבדיל בין הסכסוכים – זהו סכסוך על התקדמות טכנולוגית שבו מעצמה אחת חייבת להתעלות על השנייה. כל עוד נמנעים מעימות ישיר, עלול להתפרץ עימות בין פרוקסי. אין זה סוד שהמעצמות הגדולות סיפקו לצדדים הסותרים תמיכה פוליטית או חומרית, וברגע שהבעיות הגדולות ייפתרו, ניתן לפתור את הסכסוכים בין השלוחים, המדמיינים את עצמם כעצמאיים.

הוא מוסיף שלסצנה יש גם פרטים נוספים, אמנם שוליים, אך בכל זאת נוכחים. ברשתות החברתיות הושמעו קולות שמערערים את מדינות המפרץ וחלקם אף צעקו בליל ה-23 לחודש כי טילים "נופלים על מדינות המפרץ!".  זה מצביע על רצון עמוק לערער את הביטחון במדינות אלה. 

מדינות המפרץ נכנסו במידה רבה למה שניתן לכנות שלב פוסט-מודרני, המציע מודל פיתוח בעל סיכויים חיוביים רבים. הן נקטו צעדים פוליטיים וכלכליים לחיזוק גשרים ולמשיכת מדינות אחרות למודל זה, בין אם סוריה החדשה, ירדן, מצרים או אפילו עיראק. שמירה על מודל זה דורשת עבודה מאורגנת, המבוססת על חיזוק קשרים והתעלמות מנושאים קטנים.

אל ג'וליאני עם השר הקטארי (צילום: Qatar Foreign)
אל ג'וליאני עם השר הקטארי (צילום: Qatar Foreign)

הוא מסכם שחיוני ללמוד לקחים, לנקוט באמצעי זהירות ולדון בציר תיאום מפרצי מוצק וברור יותר. האזור עדיין רצוף סכסוכים, הן ברמה הבינלאומית והן ברמה האזורית. המיליטריזציה של כתות ודתות שונות תישאר עמנו עוד זמן מה, וכך גם המאבק על השפעה. מסיבה זו, מדינות המפרץ נאלצות להמשיך בתיאום צבאי, כלכלי וגיאופוליטי, תוך שמירה על עצמאותן, על מנת להרחיק את עצמן מהסכסוכים הקטלניים הללו. עם זאת, סביר להניח שההפוגה הזו תהיה זמנית.

ולבסוף הוא זורק עוד מילה אחרונה ארה"ב: התנהגותה הפוליטית במהלך המשבר היא יוצאת דופן, ​ויש לשים לב אליה. לכאורה, ​היא אפשרה לצדדים לבחון זה את זה ולאחר שהתישה את שני הצדדים, היא צעדה קדימה כדי להציל אותם.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים