שעות לפני כניסת הפסקת האש לסיום מלחמת לבנון הראשונה, ב-1982, התרחש קרב עקוב מדם בסולטאן יעקוב, בו נהרגו 20 חיילים ונפצעו כ-30 נוספים. שני חיילים נוספים נפלו בשבי והוחזרו בחיים בעסקת ג'יבריל, ושלושה נוספים הוגדרו כנעדרים במשך כארבעה עשורים.
צה"ל והמוסד הודיעו הבוקר (ראשון) כי לאחר 43 שנה, הצליחו להשיב את גופתו של רס"ל צבי פלדמן ז"ל שנפל בקרב. ב-2019 הוחזרה גופתו של רס"ל זכריה באומל ז"ל לקבורה בישראל, וכעת נותר חלל אחרון שמקום קבורתו לא נודע מאותו הקרב – לוחם השיריון יהודה כץ. בן 22 היה במותו.
שלט המציע פרס כספי למוסר מידע על מיקומם של כץ ופלדמן במעבר אלנבי(צילום: פלאש 90)
כץ נולד ברמת-גן ליוסף ושרה כץ, ניצולי שואה. הוא למד בישיבת נחלים ובישיבת כרם, ובהמשך הצטרף לשירות קרבי בחיל השריון. ב-11 ביוני 1982, כעשרה ימים לפני שהיה אמור להשתחרר משירותו הסדיר, הצטרף לצוות הטנק שלו למשימה בסולטאן יעקוב, שהתקיימה כאמור סמוך לכניסת הפסקת האש לתוקפה.
בסיום הקרב, שישה חיילים הוכרזו נעדרים. מתוכם היו שני שבויים, שהוחזרו מאוחר יותר בחילופי שבויים, והרוג אחד – מפקד הטנק זוהר ליפשיץ – שגופתו הוחזרה. כץ, זכריה באומל וצבי פלדמן נחשבו במשך שנים רבות כנעדרי קרב סולטאן יעקוב.
קרב סולטן יעקב (צילום: מנחם בנטוב)
בשנת 2004 החליט הרב הראשי הצבאי ישראל וייס להכריז על שלושת הנעדרים כ"חללים שמקום קבורתם לא נודע", אולם בעקבות מאבק המשפחות נמנע המהלך, והם נותרו תחת הגדרת "נעדרים".
אביו של יהודה, יוסף כץ, הלך לעולמו ב-2014, מבלי שידע מה עלה בגורלו של בנו. אחותו של יהודה, פרחיה היימן, שומרת גם כיום על תקווה שאחיה עדיין חי. "הסיכוי שיהודה חי, גבוה יותר מהסיכוי שהוא חלל" אמרה בשנה שעברה בריאיון לאסתי פרז ברשת ב'.
הריאיון התקיים ברקע נפילת משטר אסד בסוריה, והמראות המרגשים של שחרור אסירים מתנגדי משטר מבתי הכלא, חלקם נכלאו לתקופות של עשורים. "אני רואה את הסרטונים של אסירים שיוצאים אחרי 40 ו-50 שנה מבתי כלא בסוריה. ואנחנו שנים טוענים את זה שזה אפשרי וזה לא דמיוני".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.