סיכום ביניים של 'מלחמת 12 הימים': הנחש עצמו עוד חי

האיומים שנותרו בעינם

עם זאת, חשוב להבין : האויב לא הובס. משטר האייתולות עדיין בשלטון, חיזבאללה נותר על כנו, וחמאס לא נעלם מן הזירה. האויבים אולי מורתעים יותר – אך לא מוכרעים. הגזרה הצפונית שקטה לעת-עתה, אך הפוטנציאל להתלקחות מחודשת נותר גבוה.

האתגר המרכזי שנותר על כנו הוא המשך קיומו של "ציר ההתנגדות" – הציר השיעי בהובלת איראן. ייתכן ש"ראש הנחש" ספג מכה, אך הנחש עצמו עוד חי. השחקנים בזירה – עיראק, חיזבאללה, חמאס, החות'ים – ממשיכים להוות איום ביטחוני ממשי.

המערכה הנוכחית סימנה נקודת מפנה חשובה: ישראל חצתה קווים שבעבר נחשבו טאבו, ויצאה כשידה על העליונה – לפחות בשלב זה. עם זאת, הדרך לשקט בר-קיימא עוד ארוכה. המשטר בטהראן אולי נחבל, אך לא קרס. הסכנה ברובה עדיין קיימת.

אם יש לקח עיקרי מהימים האחרונים, הוא זה: ישראל כבר אינה כבולה למגבלות של אתמול – אך גם אין קיצורי דרך להכרעה. הרתעה אמיתית תיבחן לא רק בתקיפות אוויריות, אלא ביכולת לייצר שינוי ארוך-טווח במאזן האסטרטגי של האזור.