צריך להיות עיוור כדי לא לראות את הקשר הישיר בין הסיפור הזה, שבניואנסים כאלה ואחרים הוא הסיפור של לא מעט יצרני סחורות ושירותים מישראל, לבין הנתונים שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: סך יצוא השירותים מישראל ירד ב-9.3% בחודש מאי 2025, זאת לאחר ירידה מתונה הרבה יותר של 1.4% בחודש אפריל 2025.
יצוא ההייטק מישראל ירד באותה התקופה בשיעור דומה – 9.2%, לאחר ירידה זהה באפריל. נזכיר כי מדובר בחודש מאי 2025, לפני כחודשיים, כלומר – לפני מה שמכונה בתקשורת הישראלית "קמפיין ההרעבה". יש להניח שהגרוע יותר עוד לפנינו.
מיד ננסה לברר עוד משהו על משמעות הנתונים, אבל קודם כל על החדשה הטובה של השבוע, רכישת "סייברארק" הישראלית על ידי "פאלו-אלטו" בתמורה ל-25 מיליארד דולר, סכום מפלצתי, ממש כך.
מי שמבקש לראות בכך גורם מאזן לסנטימנט השלישי שהוצג בפסקאות הקודמות, עושה לעצמו (ולנו) הנחה גדולה. סייברארק הוכיחה שכאשר מפתחים כאן מוצר שאין לו תחליף ושדרוש לאחת מענקיות הטכנולוגיה כדי להשלים את סל מוצריה, הלאום אינו מהווה חסם בפני רכישה.
מתי הוא כן יהווה בעיה? כאשר, אולי בעוד כמה חודשים, אולי בעוד שנים, תצטרך החברה הרוכשת בארצות הברית להחליט איפה היא משאירה את הפיתוח. או אז אפשר שהיא תנסה להתנער מהתדמית הישראלית ולהעביר את העבודה (ואולי גם את העובדים) למקום שיגרום לה קצת פחות בעיות.
ואלה עוד צרות של עשירים, תרתי משמע, כי רוב היצואנים האחרים של סחורות ושירותים מישראל לא מתקיימים בחלל ריק שבו יש להם מוצר ייחודי ומקורי, אלא פועלים בסביבה של תחרות – למה שמישהו יעדיף מוצר שכתוב עליו "מייד אין יזראל"?