ארה"ב צריכה להירתם למשימה ולמצוא יחד עם טורקיה וישראל את הדרך לחלוקת ההשפעה ביניהן על סוריה באופן שיבטיח את האינטרסים החיוניים של שתי המדינות ויסייע לייצוב ולעיצוב המציאות העתידית בסוריה. היכולת להגיע להסכמות ולהבנות, עשויה לסייע גם לשיקום היחסים בין המדינות, למתן את שאיפות ההתפשטות הטורקית, להרגיע את חששן של ערב הסעודית, איחוד האמירויות וירדן ובהמשך אף להוביל להרחבת הסכמי אברהם בנורמליזציה עם ערב הסעודית ולאחר ייצובה של סוריה והתנתקותו של אלג'ולאני מהאידיאולוגיה הג'האדיסטית אולי אף לשיקומה של סוריה ולנורמליזציה בינה לבין ישראל.
מהלך כזה ישנה את כל פני המזרח התיכון, ימתן מתחים ויאפשר את בניית הארכיטקטורה האזורית החדשה ברוח חזונו של הנשיא טראמפ, כשגם הסוגייה הפלסטינית, לאחר מיטוט חמאס והצמחת חלופה שלטונית אזרחית אלטרנטיבית ורפורמות משמעותיות שתעבור הרשות הפלסטינית, תוכל לשנות כיוון כשהיא חלק מאותה ארכיטקטורה אזורית חדשה. האפשרות האחרת גרועה ומסוכנת הרבה יותר למזרח התיכון כולו ומעבר לו.
פרופ' קובי מיכאל עמית מחקר בכיר במכון משגב, במכון למחקרי ביטחון לאומי וב-Strategy International (SI) Cyprus ופרופ' אורח באוניברסיטת סאות' ווילס באנגליה