Connect with us

חדשות בעולם

סוריה וישראל לקראת הסכם? אמציה ברעם מזהיר מפני הסכנות שבדרך

Published

on




בעוד המזרח התיכון ממשיך להתנדנד בין תקווה לאכזבה, עולה שוב על הפרק השאלה האם ניתן לקוות לשיתוף פעולה ביטחוני בין ישראל לסוריה החדשה תחת מנהיגותו של אחמד חוסיין א-שַּׁרַע (אל-ג'ולאני). פרופ' אמציה ברעם, מומחה למזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה, רואה בכך אפשרות ריאלית ורצויה, אך מזהיר מפני הסכנות הטמונות בדרך בשיחה עם "מעריב".

"יש לזה סיכוי סביר, אם כי אין וודאות", אמר ברעם. הבסיס לאופטימיות הזהירה שלו נעוץ בהיגיון פשוט: "ג'ולאני זקוק לשיתוף פעולה איתנו. הייתי אומר שיהיה קל לו יותר לשרוד בשלטון אם יש שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל". מנקודת מבטה של ישראל, המשוואה נראית אטרקטיבית לא פחות. "אנו לא תלויים בו לקיומנו, אבל הסכם איתו יועיל מאוד. הוא מונע אספקת נשק ותחמושת לחיזבאללה שעוברים מאיראן לעיראק ודרך סוריה ללבנון. הסכם גם יבצר את סוריה מול המיליציות הפרו-איראניות בעיראק שהן עוינות מאד את ג'ולאני וגם את ישראל. כלומר, יש לנו אינטרסים משותפים" מסביר ברעם את הרציונל שמאחורי האפשרות.

אולם המציאות המורכבת של המזרח התיכון אינה מאפשרת אופטימיות נאיבית. "יש גם בעיות. הבעיה הגדולה ביותר היא שגם היום, חלק מן הכוחות החמושים שתומכים בו בסוריה באים מרקע ג'יהאדיסטי ברור", מזהיר ברעם. הוא מתאר את המצב בדימוי חד: "תמיד כאילו איזה חרב דמוקלס ג'יהאדיסטית תלויה מעל לראשו וגם מעל לראשינו, כי אם הוא יגיע איתנו להסכם ביטחוני, חלק מהם יצאו נגדו וגם נגדנו".

בשל המורכבות הזו, ברעם רואה במודל של שיתוף פעולה ביטחוני, ולא בנורמליזציה מלאה, את הדרך הריאלית ביותר. ויש גם קושי נוסף כשמדובר בנורמליזציה עם שגרירות ודגל, תיירות ומסחר. אמנם, סוריה של ג'ולאני לא תצא למלחמה נגדנו בגלל הגולן, כפי שעשה חאפז אל-אסד ב-1973. אסד עצמו לא עשה זאת שוב עד מותו בשנת 2000. גם בשאר לא יצא למלחמה. שניהם הגיעו איתנו להבנות שקטות בנויות על הסטטוס-קוו. אבל גם שלום מלא יהיה סיכון גדול לג'ולאני. אני חושב לכן שמה שיותר סביר מהסכמי אברהם ונורמליזציה מלאה זהו שיתוף פעולה ביטחוני בין סוריה לישראל ואני גם מקווה שזה יקרה".

כוחות צה''ל בסוריה (צילום: רויטרס / רונן זבולון)
כוחות צה"ל בסוריה (צילום: רויטרס / רונן זבולון)

השאלה המרכזית נוגעת למחיר שישראל תידרש לשלם עבור שיתוף הפעולה הזה. "מבחינתנו יש כמובן סיכון מסוים, כי אם כדי להגשים את זה אנו ניסוג מהשטחים שתפסנו אחרי חילופי המשטר, שזאת הדרישה שלו", מסביר ברעם את הדילמה, "אנו לוקחים על עצמנו סיכון, אבל יש לעשות זאת". ברעם רואה יוצא דופן אחד חשוב: "בחרמון הסורי לדעתי צריך להישאר לשנה שנתיים או אפילו שלוש". הנימוק שלו ברור: "פשוט מפני שאנחנו לא יודעים מה יקרה בסוריה. העתיד יותר מדי מעורפל". עם זאת, "ישראל תצטרך להתחייב שבתום התקופה הזו, אם כל מה שהוסכם עליו יישמר, היא תפנה גם את החרמון הסורי".

החרמון הסורי  (צילום: אבי אשכנזי)
החרמון הסורי (צילום: אבי אשכנזי)

השלכותיו של הסכם כזה עשויות לחרוג הרבה מעבר לגבולות סוריה. "יש לזה גם השלכה מאוד חיובית על היחסים שלנו עם לבנון", מסביר ברעם. בלבנון, לדבריו, "הנשיא תומך, הממשלה הסכימה, הפרלמנט תומך. כל המערכת הדמוקרטית תומכת בהסכם הביטחוני בלבנון. אבל הם לא מסוגלים כרגע עדיין לפרוק את חיזבאללה מהנשק". הסכם עם סוריה עשוי לשנות את המשוואה הלבנונית: "למה שקורה בסוריה תמיד היתה השפעה על לבנון. ברגע שיושג הסכם ביטחוני בינינו ובין סוריה, זה מאוד יעזור למערכת הפוליטית הלבנונית ללכת עוד כמה צעדים בהגבלות על חיזבאללה עד כדי פריקת נשקו הכבד".

עניין נוסף המעסיק את ברעם הוא גורלם של המיעוטים בסוריה, במיוחד הדרוזים. "האמת היא שהעלוים אף פעם לא היו בעלי ברית שלנו. שאנחנו נחלץ להגן עליהם בעיניי זה פשוט לא ריאליסטי", הוא אומר בכנות. "אנחנו צריכים לדרוש ממנו להתייחס אליהם כאל כל האזרחים, אבל אנחנו לא יכולים להגן עליהם". "על הנוצרים והכורדים חייבת ארצות הברית להגן. הכורדים הם בעלי ברית של האמריקאים בלחימה נגד דאעש, ואסור להפקיר אותם". עם זאת, בעניין הדרוזים, ברעם רואה אפשרות לפעולה ישראלית: "ישראל צריכה להבהיר לג'ולאני: לא נסכים שתתנכל לדרוזים. זה הדבר היחידי שישראל חייבת לעשות למען המיעוטים, והיא יכולה לעשות את זה".

מורדים סורים (צילום: רויטרס)
מורדים סורים (צילום: רויטרס)

הציווי שעולה מדבריו של ברעם ברור: בעולם של אי-ודאויות, ישראל חייבת לשמור על גמישות מחשבתית ומוכנות לנצל הזדמנויות, אך תוך שמירה על ערנות מתמדת ויכולת בדיקה וביקורת קפדנית על קיום ההסכמות. ולבסוף, ברעם מציע: "איראן וחיזבאללה הוכו אך לא הובסו, ובכל-זאת הגענו להפסקות אש. בלבנון אנו שומרים באש על תנאי הפסקת האש. עזה שונה, אבל בהתאמה לתנאים שם אפשר ליצור מודל דומה של הפסקת אש ושחרור כל בני-הערובה. הסכם ביטחון עם סוריה שייצב את הצפון יסייע גם בכך".





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים