חדשות בעולם
סומלילנד: האזור המורד באפריקה שמציע לדונלד טראמפ דיל
מסלול הטיסות של ברברה, שנבנה בתקופת המלחמה הקרה, משתרע לעבר חופי מפרץ עדן – נתיב שיט עולמי חיוני המותקף לעתים קרובות על ידי החות'ים מתימן. בקרבת מקום פועל נמל אסטרטגי בעל פוטנציאל כלכלי וביטחוני אדיר.
שני נכסים אלה, הנמל ומסלול המטוסים, מהווים כעת את קלף המיקוח המרכזי של סומלילנד – מובלעת בת כחמישה מיליון תושבים המתפקדת באופן עצמאי מסומליה מאז 1991, אך ללא הכרה בינלאומית רשמית.
"אני ואנשיי מקווים שדעתו העסקית של הנשיא טראמפ תוביל להכרה בסומלילנד", אמר הנשיא עבדירהמן מוחמד עבדאללהי בחודש שעבר בראיון מיוחד מארמון הנשיאות בהרגייסה. "זו ההזדמנות הכי גדולה שהייתה לנו".
העסקה שמציע עבדאללהי פשוטה אך מרחיקת לכת: בסיס צבאי אמריקאי לאורך קו החוף של סומלילנד, גישה לנמל ברברה ולשדה התעופה הבינלאומי הסמוך בעל מסלול ההמראה מהארוכים באפריקה – בתמורה להכרה רשמית כמדינה עצמאית.
עבור ארה"ב, ההצעה מגיעה בעיתוי אסטרטגי משמעותי. בשבוע שעבר הזהיר גנרל מייקל לנגלי מפיקוד אפריקה את ועדת השירותים המזוינים של הסנאט מפני הסלמה באיומים מצד ארגוני הטרור אל-שבאב ודאעש. "אם לא ייבדקו, תהיה להם השפעה ישירה על ארה"ב", אמר.
במקביל, הממשל האמריקאי שוקל לסגור את שגרירותו במוגדישו, בירת סומליה, בשל סיכונים ביטחוניים מתגברים. התקפות מתמשכות מצד החות'ים משבשות את הספנות הבינלאומית ומגבירות חששות מאי-יציבות אזורית.
הבסיס הפוטנציאלי בסומלילנד יעניק לארה"ב נוכחות בנתיב שיט מרכזי ונקודת תצפית אסטרטגית למעקב אחר סכסוכים באזור. זוהי חלופה פחות צפופה לבסיס האמריקאי בג'יבוטי השכנה, שם פועלים במקביל גם כוחות סיניים ואירופיים.
יחסים עם סין וטייוואן
בעוד מדינות רבות באפריקה מתקרבות לסין, סומלילנד בחרה בדרך אחרת. היא אחת המדינות הבודדות ביבשת השומרות על קשרים דיפלומטיים הדוקים עם טייוואן, וממצבת את עצמה כבעלת ברית טבעית של ארה"ב.
"מדינות רבות, כאשר נאלצות לבחור בין ארה"ב לסין, בוחרות באחרונה", כתב עבדאללהי במכתב לטראמפ בינואר. "בחרנו בעקביות – ונמשיך לבחור – באמריקה, טייוואן ושותפים חופשיים ודמוקרטיים אחרים".
רקע היסטורי
עדנה עדן, רופאה ופעילה חברתית בת 87, ששימשה כשרת החוץ הראשונה של סומלילנד, מסבירה: "סומליה וסומלילנד תמיד היו מדינות נפרדות".
סומלילנד הייתה מדינת חסות בריטית עד לעצמאותה ב-26 ביוני 1960. ימים ספורים לאחר מכן התמזגה עם סומליה בשליטה איטלקית ויצרה את הרפובליקה הסומלית. כמעט מיד הרגישו תושבי סומלילנד מוזנחים ומודרים.
בשנות ה-80, בעקבות דיכוי פוליטי, פרץ מרד נגד ממשלת מוגדישו. צבא סומליה, תחת הרודן סיאד בר, ביצע טבח נרחב. סומלילנד טוענת שהאיחוד התפרק רשמית כשהממשלה המרכזית קרסה ב-1991.
מאז, סומלילנד התפתחה כמדינה עצמאית דה-פקטו עם מטבע ודרכון משלה, ענייני חוץ וצבא עצמאיים, וערכה בחירות דמוקרטיות שזכו לשבחים בינלאומיים. למרות זאת, לא זכתה להכרה רשמית מאף מדינה. "נמנעו מאיתנו קולנו", אומרת עדן. "נמנע מאיתנו מקום לספר את הסיפור שלנו".
אתגרים ומורכבויות
אנליסטים מזהירים שהכרה בסומלילנד עלולה לשבש את האזור, לחזק קבוצות טרור כמו אל-שבאב, ולהרגיז בעלות ברית קרובות של ארה"ב – מצרים, טורקיה והאיחוד האפריקאי – החוששות שהמהלך יהווה תקדים לתנועות בדלניות ברחבי היבשת.
עבדאללהי, שמתכנן לבקר בוושינגטון בחודשים הקרובים, משוכנע שהיתרונות האסטרטגיים לארה"ב יכריעו את הכף. הצעתו זוכה לתמיכה גוברת מצד מנהיגים רפובליקנים ומכוני מחקר שמרניים, הקוראים להגברת המעורבות האמריקנית עם סומלילנד ולפתיחת נציגות דיפלומטית בהרגייסה.
עבור סומלילנד, ההכרה תאפשר סוף-סוף גישה מלאה לשווקים בינלאומיים, הסכמי ביטחון, השתתפות בספורט בינלאומי, ושליטה במרחב האווירי שלה. עבור ארה"ב, זוהי הזדמנות לנוכחות אסטרטגית באזור קריטי וחיזוק של בעלת ברית פוטנציאלית בקרן אפריקה.
כזכור, במסגרת תוכניתו של טראמפ ליישוב מחדש של תושבי רצועת עזה במדינות אחרות, נציגי ארה"ב יצרו קשר עם הממשל בסומלילנד בבקשה שיקבלו פלסטינים מהרצועה.
על פי שלושה גורמים המעורים בנושא, גורמים ישראליים בהובלת השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר בדקו אפשרויות מול ממשלות סומליה וסודאן, בעוד דיפלומטים אמריקאים יצרו קשר עם סומלילנד. כך לפי דיווח בפיננשל טיימס.
מקור אחד ציין כי ישראל מנהלת "שיחות" עם מדינות ברחבי העולם, כולל באפריקה, לגבי קליטת עזתים, אך הדגיש כי השיחות "לא מתקדמות במיוחד בשלב זה". גורם אמריקאי המעודכן בשיחות עם נשיאות סומלילנד אמר כי הדיונים עסקו בעסקה אפשרית להכרה במדינה דה-פקטו בתמורה להקמת בסיס צבאי ליד נמל ברברה בחוף ים סוף.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
