סוד הבשר, ראשון לציון: ביקורת וחוות דעת של דוד רוזנטל

600 מטר של הליכה בלחות כזאת הם לא עניין של מה בכך. לקראת שתיים בצהריים השמש קופחת ואין מקום להסתתר. לשמחתי, הגעתי לפני שהגב הספיק להדביק אליו את החולצה. הקצביה נגלתה לנגד עיניי.

קצת קשה לי להשוות את המקום הזה למשהו שאני מכיר באזור הזה של ראשון לציון. זוהי תשלובת מעניינת של דיינר עם קצביה לא כשרה. בכניסה תוכלו להזמין משהו טעים לאכול, בפנים תזמינו בשר חי מקורר או מוקפא. למען האמת, זו קומבינציה מנצחת שקיימת פה ושם בארץ, אבל לא מספיק לטעמי. מדובר במודל מושלם.

הדבר הראשון שצד את עיני הוא ג'בטה ענקית מלאה בבשר מפורק שהוכנה עבור אחד הלקוחות. כזה אני רוצה, חשבתי לעצמי. הג'בטה הזאת הייתה מנה שנקראת "מניפת אנטריקוט". מטאפורת המניפה לא כל כך מובנת, אבל המנה הזאת, שעולה 59 שקלים, בהחלט נראית טוב. כמובן שהחלטתי לנסות, אלא שעוד לפני כן ראיתי גם פתיח שנקרא "למביני עניין", והוא בהחלט נועד למביני עניין – 300 גרם של צ'וריסוס חתוך, ב-34 שקל. אי אפשר לדלג על האופציה הזאת, אתם מבינים את העניין?

אז התחלתי עם הצ'וריסוס, שהגיעו לאחר כעשר דקות של המתנה. הם היו שחומים, צרובים היטב, מגרים. טעמתי – חריף, רותח, טוב. לקבל כמות כזאת ואיכות כזאת במחיר כזה? שווה בהחלט. חלפו עוד מספר דקות וגם המניפה שלי הייתה מוכנה. צפיתי בבחור על הפס חותך את הג'בטה והספירה הפנימית לאחור החלה. חייב להגיע כבר לביס הראשון, חייב.