רס"ן י' מפקדת גף אחזקה בטייסת 101 של חיל האוויר, סיפרה ל"מעריב" על ההכנות למבצע: "התרומה הכי גדולה שלי יכולה להיות בלספר על נוהל הקרב, איך עשינו את מה שעשינו ב7-8 חודשים האחרונים ועל מה שקורה כרגע בשטח. תפקידי הוא לספק את המודיעין לפעולה, הפעולה מתבצעת ע"י חה"א".
היא סיפרה כי "המשימה הזו מתחילה בסוף אוקטובר, בשיא הלחימה עם חיזבאללה. היכולות הגנריות של חה"א, הן כמעט בלתי מוגבלות. יכולות מודיעיניות עמוקות בזירה הזו ובזירות אחרות ומכאן מתחילים. תשתית ידע מאוד עמוקה, פרקטיקה ותוכן".
עוד ציינה כי העסק נבנה לאורך שנים כפעולות, שיטת הפעולה הייתה לבנות לצה"ל ולמדינה ביחד עם המוסד פעילויות חשאיות, כאלה שאחרי זה ניתן להשלים עליהן עוד מדרגה נוספות עם חה"א. אף פעם לא תוכננה מלחמה קינטית כמו שהיא כרגע וזה היה האתגר. אם המלחמה באיראן משולה במטאפורה למכונית – אז המפתחות הן העליונות האווירית.
מטוסי קרב של חיל האוויר לפני התקיפה באיראן (צילום: דובר צה"ל)
היא סיפרה שתחילת נוהל הקרב מתחילה בנובמבר בכנס מאוד גדול שעשו עם אמ"ן וחה"א. "שם שרטטנו מה הם מרכזי הכובד למלחמה, ומרכזי הכובד החלטנו שהם המרכזים הבאים: מרכזי האש, העליונות האווירית, הגרעין, הפו"ש, הכלכלה האיראנית, השלטון והתעשייה הצבאית".
היא סיפרה שהסדנה הייתה תוך כדי תמרון בלבנון, "ועדיין סגרנו את עצמנו 10 שעות", אמרה. "הושבנו קבוצה של 100 אנשים במפקדה של 8200, ריכזנו אותם תוך החדר, חשדנו שאם נשים 120-130 אנשים איכותיים בתחומם, הם יביאו פריצה". המסקנות של הסדנה הזו הייתה – שאם יצליחו לפרוץ את העליונות האווירית, יהיה להם משהו בידיים. אם לא – יילכו לממונים ויחדלו את העניין. "התחלנו בתחושת מצב רוח מאוד גבוהה, עם הרבה מוטיבציה, רוח קרב של חה"א ואמ"ן", שיתפה.
הרמטכ"ל בבור חיל האוויר (צילום: דובר צה"ל)
אולם הזמן עבר, והחששות גברו. "נובמבר ודצמבר עוברים ואין לנו את מה שרצינו ביד, בינואר התחלנו להילחץ מזה. הבנו שאנחנו הולכים בנתיב רע ואנחנו בדרך ללא להצליח, התכנסנו פעם נוספת והבנו שאם נגיע למקום אחד עם פתרון, זה כנראה לא הפתרון. על כל מערכת הגנ"א נצטרך לייצר 7-8 אמצעים מודיעיניים, בגדול זה כמו לסכל בן אדם אחד אבל זה לא בן אדם אחד".
איפשהו בפברואר, לקראת מרץ, הם החלו בפיצוח והעסק עלה על המסילה: "נתנו את האות על מנת לרכז את הצוותים שאיגדו את בנק המטרות. נקודת האור הייתה שיש לנו בסיס מודיעיני לעבוד איתו", אמרה. בבנק המטרות באיראן היה כמה מטרות, והצוותים נבנו על פי מרכזי הכובד. "משם, באמצעות כלים שכבר היו קיימים בידינו, הניעו ודחפו אותנו קדימה. כל יום היה נראה יותר טוב מהיום שלפניו. הגענו לנקודה שאנחנו מרגישים בשלים".
תקיפת מסוף הדלק באיראן (צילום: רשתות ערביות)
"כשמוכנות מבצעית פוגשת עיתוי אסטרטגי – זו הנקודה הטובה ביותר ליזום", שיתפה. "הגענו לנקודה שאם לא ננצל את העיתוי, אנו עלולים למצוא את עצמנו בתוך זמן לא קצר עם פצצת גרעין או הכי קרוב אליה. הדבר השני, גם אם התקיפה מאוד טובה שעשינו באוקטובר על המערבלים של הטק"ק, גילנו שקצב הייצור חזר פחות או יותר למצבם. הבנו שבין יוני השנה לבין סוף השנה, אפשר להכפיל את הסד"כ האיראני בטק"ק".
הדבר השלישי הוא כוח קודס שעשה ככל שביכולתו על מנת להשלים את תוכניתו. "יש עוד מלא שיקולים אסטרטגיים, דרג מדיני וכו'", הוסיפה. "השיקול הרביעי הוא השיקול האסטרטגי. בשורה תחתונה, עליונות אווירית היא הדבר שאני הכי גאה בו בחה"א. הצלחנו לפתוח את אותם מרחבים באיראן שמאפשרים לנו לטוס שם – הרבה חיכוכים וסיכונים".
טילי קרקע-קרקע
איראן מחולקת לשמונה מרחבי טק"ק, הם קוראים לזה פיקודים. בנוהל הקרב, חשבו הצוות שיתנהלו רק עם שלושה פיקודים שנמצאים בקרבת ישראל, אולם הם הבינו – העיסוק, הוא עם הרבה יותר מזה. "אנחנו נמצאים עם פחות או יותר 35-40% בסד"כ טק"ק, עושים ככל שביכולתנו על מנת לגרוע מהאויב את יכולותיו".
מה זה ה-30-40%, גרענו להם או שיש להם עוד? "גרענו, אנחנו בערך על 35-40% מסד"כ הטילים שלהם שאינו כשיר לירי".
הטילים והמשגרים או רק טילים? "אני סופרת רק משגרים, בטילים יש הרבה הישגים שם. טיל זה דבר חשוב אבל אם אין מה לשגר איתו".
באשר לסיפור הגרעין: "שמנו פחות או יותר שלוש משפחות שנכון להתכתב איתן, מדענים, מתקני העשרה ומתקנים עיליים כגון משרדים, מפקדות שקשורות בגרעין וכו'. אני חושבת שנגיע בזמן הקרוב למקסימום הביצוע שהצבנו לעצמנו ביחס הגרעין. ביחס הפו"ש, אנחנו בערך פי 3 ממה שחשבנו שנגרע, זה מבוסס על אותם אנשים שהכנו מראש שתהיה לנו נגישות אינטימית אליהם. אנחנו עם הפנים קדימה ועם עיניים על הכדור, מוודאים שהטייסים מגיעים בשלום ליעד וחוזרים בשלום הביתה. צריך להחזיר את שאר זירות המלחמה בשביל שלא נקבל שם איזה ברבור שחור".
מה באשר למתקן בפורדו? איך הולכים להתמודד עם המתקן התת-קרקעי שיש שם? "פורדו הוא אחד מהמטרות בבנק המטרות, התפקיד שלי היה לבנות את המטרה הזו, כשנצטרך ויפקדו עלינו לעשות אותה גם זה יבוא".
אז מה זה אומר שבקרוב נגיע ליעד שהצבנו? "על הסיפור של הדברים שקבענו פונקציונלית, לתקוף את 3 המטרות האלה, אפשר תוך שבוע לעשות את זה".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.