סבו של החטוף בר קופרשטיין: חמאס למדו מהנאצים

הסב, שעוד מחכה לשובו של נכדו בר, קרא לו: "בר אני אוהב אותך ואתה צריך להחזיק מעמד. הייתי נותן הכל כדי להציל אותך בשבי".

צילי ונקרט סיפרה: "היינו שלוש וחצי שנים בגטו דז'ורין, שזה ליד מוגילב, לא היו משרפות, אבל היה עוני, אנשים היו מתים מרעב ממחלות ומקור. היינו בחדר אחד קטן שישה אנשים מבוגרים ואני והיו גם שתי דודות. וככה שלוש וחצי שנים". לדבריה, "בשואה הראשונה הייתי תינוקת. עכשיו השואה השנייה שלי הייתה כשהנכד שלי עומר ונקרט, שתפסו אותו ב-7 לאוקטובר, שחמאס לקח אותו בשבי 505 ימים לבד מתחת לאדמה. עומר נולד פעמיים – פעם אחת כשנולד ופעם נוספת כשחזר משם". עוד הוסיפה: "מה שקרה שמה בקיבוצים, במושבים, בנובה – לא בא להאמין שזה יכול לקרות".

גם שורד השואה נפתלי פירסט נאם וסיפר קצת מעדותו האישית. "אני עדיין חי וזוכר. אני זוכר את הסלקציות בסֶרֶד. אני זוכר את העינויים מצד השומרים. אני זוכר את בני משפחתנו שנרצחו. אני זוכר את הפרידה מההורים ומאחי. אני זוכר את פני האסירים/השלדים שהורעבו. אני זוכר אסירים שהתאבדו על גדר חשמלית. אני זוכר אסירים שהתמוטטו בצעדת המוות ונורו על ידי אנשי אס אס. זוכר אסירים שקפאו בקרונות רכבת פתוחים. לא אשכח את הפחד והרעב. אנחנו הגחלים, ששרדו את השריפה הגדולה, בה נרצחו שישה מיליון יהודים", אמר.