סא”ל (במיל’) עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה”ל ובכיר לשעבר במודיעין זרוע הים, מביע ביקורת חריפה על התנהלותה של ישראל בזירת ההסברה והמאבק על התודעה הבינלאומית – במיוחד בשלב הנוכחי של הלחימה.
יגור מתייחס לפתיחתה של סערה תקשורתית בינלאומית בעקבות דיווחים שפורסמו בתחנות תקשורת בינלאומיות, לפיהם ישראל ביצעה ירי לעבר אזרחים עזתים בקרבת מרכזי חלוקת הסיוע החדשים. יגור מדגיש: "הידיעות, שפורסמו בכל תחנות התקשורת הבינ”ל, לפיהן ישראל ביצעה ירי לעבר ציבור עזתי בקרבת מרכזי החלוקה החדשים, היכו גלים בתקשורת העולמית בסיוע ובעידוד האו”ם, אבל הוכחשו כעבור מספר שעות ע”י דובר צה”ל וע”י קרן GHF המפעילה את החברה האמריקנית, שאף פרסמה סרטון מהיום על התנהלות שקטה של הציבור בקרבת מרכזי החלוקה".
אנטישמיות בקנדה (צילום: ההסתדרות הציונית העולמית)
עם זאת, הוא נמנע מלהיכנס לפרטי המקרה: “לא נכנס כרגע לפרטי האירוע, אבל השכל הישר של כל אחד מאיתנו מבין שככל שחמאס מאבד את שליטתו הביטחונית ברצועה והאזרחית בציבור, כך נזכה לראות יותר ויותר כותרות מעין אלה".
יגור מוסיף כי מדובר באסטרטגיה מתפתחת של חמאס, לא באירועים בודדים: “למעשה זו לא שאלה של ‘יותר’, אלא, בהיעדר הפסקת אש, זו תהפוך להיות האסטרטגיה העיקרית שלו".
יגור מסביר: "המטרה היא לנסות לכפות על ישראל את עצירת המלחמה, באמצעות יצירת נראטיב לפיו ישראל מבצעת רצח עם, נראטיב הנשען על שני אדנים: הראשון הוא שישראל הורגת אזרחים ללא הבחנה ובכוונה תחילה (רצח עם) והשני הוא שישראל מרעיבה את הציבור בעזה ומונעת גם כיום מסיוע הומניטארי להיכנס לרצועה (רצח עם). גם כשיש – ישראל משתמשת בו כדי לטבוח בציבור שמגיע למרכזי החלוקה".
יגור מדגיש את ההשפעה הרגשית של התמונות והטענות הללו: “אלו טענות ותמונות שמעלות מיידית בכל אחד מאיתנו, גם בי, תחושות קשות, קל וחומר בעולם – אלא שחלקן לא קרו, חלקן קרו אבל ההקשר הניתן להן (הנראטיב) והפרשנות אינם נכונים (לדוגמה – הפגיעה הייתה במחבלי חמאס על אזרחי), כשברור שחמאס מנסה הלכה למעשה להפוך על ישראל את נראטיב ה-7 באוקטובר שמיוחס לו".
גילוי אנטישמיות בקברי יהודים בצרפת (צילום: רויטרס)
הוא ממשיך ואומר: "סביר שמעתה והלאה נראה מדי יום את הכותרת הסנסציונית התורנית, כשלי ברור שמשקלה בעיני חמאס הוא לפחות כמו משקלה של פעולה צבאית מוצלחת (לשיטתו) נגד כוחותינו, אם לא יותר מכך". הביקורת המרכזית של יגור מופנית כלפי ישראל עצמה. לדבריו, חמאס מקצה מקום מרכזי ללוחמת התודעה, בעוד ישראל זנחה אותה: “למול מיקומה המרכזי של לוחמת התודעה אצל חמאס, חסרונה אצלנו מהדהד".
יגור טוען כי מדובר לא רק בהזנחה – אלא במחדל: "זה לא סתם חיסרון, אלא מחדל ממשי, שבו ישראל מרגע מסוים באמצע המלחמה שינתה קו, די ביטלה את מערך התודעה הלאומי וצוות הדיברור שהעסיקה, ופשוט פרשה ממאמץ זה (כשדובר צה”ל לא יכול להיות דובר המדינה, בטח ביחס למהלכים שאינם צבאיים גרידא ובטח לא להיות נוכח בכל אולפני התקשורת הזרה)".
הוא מזהיר כי להיעדר ההסברה יש השלכות חמורות על היום שאחרי: ,כיום מצטרפת הבחנה חשובה נוספת – גם אם ישראל אינה סבורה שיש בכוחה של הנעשה בתקשורת ובדעת הקהל הבינ”ל לכפות את סיום המלחמה, הרי שבימים אלו מתרחש תהליך מטריד שבו נפקדותו של מאמץ התודעה הישראלי החלה לכרסם בדעת הקהל הערבית והבינ”ל שעליה אמורים להתבסס הסדרי היום שאחרי ובסדר האזורי החדש שמבקשת ישראל ליצור בסיום המלחמה".
הוא מוסיף ומדגיש: "זהו תהליך שעלול לשים בצל את הישגי המלחמה, להעלות על נס את הסוגיה הפלסטינית ולדחוף לשיקום האזור ללא נורמליזציה עם ישראל שכל כך מתבקשת".
הוא מסכם במסר חד וברור: "בעיתוי הנוכחי בשלהי המלחמה, מאמץ התודעה הישראלי הוא מאמץ שווה בחשיבותו למאמץ הצבאי. תפקידו אינו עוד רק אשראי בינלאומי למניעת כפיית סיום המלחמה, אלא מעתה גם קביעת מיקומה של הסוגיה הפלסטינית בסדר היום של מדינות הסכמי אברהם ושל המדינות שעתידות להיכנס לנורמליזציה עם ישראל ואימוץ הגישה הישראלית – הדה לגיטימציה לטרור הפלסטיני, למחנות הפליטים, לתכני מערכות החינוך שם ועוד".
לסיום, יגור קורא לפעולה: "על מדינת ישראל להקים לאלתר מחדש את מאמץ התודעה (לא רק הסברה) ולתת מלחמה שערה לחמאס בדעת הקהל העולמית והבינ”ל. על המלחמה הזו לגעת ברגש העולמי ולא להיות רק רציונאלית, מתנגדת וצינית. העובדות חשובות, אך הן לא יספיקו לבדן. זה אפשרי וזה מה שיקבע הן את הנראטיב ההיסטורי של מלחמת חרבות ברזל והן את מיקומה של ישראל בסדר האזורי החדש ביום שאחרי המלחמה – ויש הרבה מאוד דרכים קונקרטיות ותוכניות איך לעשות זאת (כולל מתנדבים רבים שישמחו ליטול חלק בשליחות הזו)".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.