"מעריב" שוחח עם סא”ל (במיל’) עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה”ל ובכיר במודיעין זרוע הים, בעקבות התקיפה הישראלית אמש (שלישי) בתימן, שבוצעה על פי דיווחים ערביים בשיתוף פעולה עם ארצות הברית, אך הוכחשה על ידי גורמים ישראליים. לדברי יגור, התקיפה נושאת משמעויות רחבות הרבה מעבר לפגיעה בתשתיות בלבד – והיא מהווה מסר ישיר גם לחות’ים וגם לאיראן.
“עד לזמן הכתיבה, למעט ההודעה הישראלית ומספר דיווחים ספוראדיים, אין הרבה דיווחים מתימן על תוצאות המתקפה הישראלית אתמול”, ציין יגור בפתח דבריו. הוא הוסיף כי “נראה כי התשתיות והרציפים בנמל המרכזי של החותים הושמדו, לצד מפעל לייצור בטון מזרחית לנמל ששימש את החותים לבניית תשתיות צבאיות, מינהור ושיקום”. עוד הדגיש כי במקביל לפעולה הישראלית, “המשיכו מטוסי ארה”ב לתקוף בתימן”.
תקיפה בתימן (צילום: רשתות ערביות, שימוש לפי סעיף 27 א')
לדבריו, לפעולה מספר משמעויות קריטיות: הראשונה, “השמדה של שער הכניסה העיקרי של הכלכלה החות'ית ונתיב כניסת האמל”ח”, כלשונו. השנייה, “פגיעה ביכולת הבנייה מחדש”. השלישית “עוד תקיפה על הנמל הזה – ויתור על מרכיב ההפתעה – ישראל העדיפה מסר של תגובה מהירה יחסית, וכך כיוונה למקום שבו תקפה (נקודתית) בעבר”. והרביעית “מה שהותקף עשוי לגרור את החותים לעיסוק משמעותי יותר בזירה הפנימית – כיצד מכניסים סחורות ומזון לאזרחים, איך בונים מחדש כשמפעל מרכזי לבטון נפגע וכו’".
בנוגע למשמעויות האסטרטגיות של התקיפה אמר: “תקיפה נוספת באזור שהותקף כבר כמה שבועות ע”י ארה”ב ובנמל שכבר הותקף (נקודתית) ע”י ישראל – לא תיצור הרתעה מפני שיגור טילים נוסף לעבר ישראל (נתב”ג)".
לסיום, הצביע יגור על אפשרות שלא נוצלה לדבריו: “ייתכן שהיו אילוצים מבצעיים וחלוקת אזורי תקיפה עם ארה”ב שמנעו זאת, אבל נכון היה בראייתי לתקוף במקביל בשדה התעופה בצנעא, כמסר חשוב להמשך. גם את שער הכניסה היחידי של החותים והקשר היחיד עם העולם שעוד נותר – ניתן להשמיד אם תימשכנה התקיפות, במיוחד לעבר נתב”ג".
הוא סיכם: “מניח שהבוקר יתחקרו וגם יעריכו את עוצמת הפגיעה ומשמעויותיה בשטח, ומניח שגם ניתן יהיה לראות בקרוב ניסיון לתגובה חות’ית".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.