האלוף (מיל') יעקב עמידרור, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, שוחח עם אריה אלדד ושי גולדן ב־103fm, והתייחס לשורת נושאים ביטחוניים, בהם המאבק בחמאס, משבר הגרעין האיראני והאפשרות לחידוש דיאלוג מדיני עם סוריה.
במהלך השיחה התייחס עמידרור לדיווח של סבא"א לפיו איראן מחזיקה באורניום מועשר ברמה שמספיקה לייצור כ־10 פצצות גרעיניות, והדגיש את חומרת האיום: "זה צריך להשפיע עלינו. אנחנו צריכים להבין שאם לא יהיה הסכם טוב – לא תהיה לנו ברירה, ואנחנו נצטרך לתקוף באיראן. אנחנו לא יכולים לאפשר לאיראנים להמשיך בהתקדמות בתוכנית הגרעין שלהם".
יעקב עמידרור (צילום: פלאש 90)
כאשר נשאל אם ישראל מסוגלת לתקוף ללא גיבוי אמריקני, השיב: "אנחנו יכולים לתקוף פחות טוב, אבל אנחנו יכולים לתקוף". לגבי השיפור הצפוי במערכות ההגנה האווירית האיראניות מאז התקיפה הקודמת, אמר: "זה מאבק שהוא מרוץ מתמיד. הם כנראה למדו את החולשות שהיו להם בעקבות התקיפה שלנו, ושיפרו את יכולת ההגנה שלהם. אבל גם אנחנו למדנו את הלקחים – והיום בטח אנחנו מוכנים הרבה יותר טוב מאשר היינו כשתקפנו. זה נכון שהצד השני משתפר, אבל זה לא נכון לחשוב שאנחנו לא משתפרים".
האם תקיפה ישראלית באיראן בכלל ריאלית? "התקיפות שלנו בתימן הן התרגילים הכי טובים שחיל האוויר יכול לעשות. זה מרחק יותר גדול מהמרחק שצריך לטוס לאיראן, זה מורכב מאוד, ובחלק הטכני־לוגיסטי זה מקנה הרבה ביטחון לחיל האוויר. האם אפשר לעשות את זה כמו האמריקנים? התשובה היא לא. זה לא איזשהו דבר פשוט שאפשר לעשות אותו בשגרה", השיב.
"צריכים להמשיך את הלחץ הצבאי כאילו אין משא ומתן"
עמידרור דיבר גם על פרויקט חלוקת המזון לעזה דרך מנגנונים אזרחיים, ואמר: "עד עכשיו זה מצליח, אבל מה שיקבע זה לאורך זמן. אלא אם חמאס לא יצליח להרוס את השיטה, והעזתים ימשיכו לקבל אוכל מעל לראשו – זו תהיה הצלחה גדולה מאוד".
לשאלה כמה מהמזון באמת מגיע לאוכלוסייה האזרחית, השיב: "זאת שאלה שנשאלת על כל חברה כמעט במזרח התיכון. אנחנו לא יכולים לשנות את השיטה העזתית. אנחנו לא יכולים לפתור את כל הבעיות של החברה הפלסטינית. זו חברה שבה ההנהגות מושחתות דרך קבע, והחזקים לוקחים".
פלסטינים סוחבים סיוע הומניטרי בעזה (צילום: רויטרס)
על התמונות שמגיעות מהשטח אמר: "אם לא יהיו שם יריות, אז למראית עין זה ייראה יותר בסדר. האם זה יפתור לנו איזושהי בעיה בעולם? לא". לגבי הטענה שישראל מממנת את הסיוע, אמר עמידרור: "העברת האוכל היא חלק מהמלחמה. היא חלק מהניסיון לייצר מצב שבו חמאס לא שולט ברצועה".
לאחר מכן הבהיר ביחס למשא ומתן עם חמאס, הבהיר עמידרור: "אנחנו צריכים להמשיך את הלחץ הצבאי כאילו אין משא ומתן – בניגוד לאיראן, ששם בזמן משא ומתן יהיה לנו קשה מאוד לתקוף. בעזה, הלחץ שלנו על חמאס הוא חלק מכלי המשא ומתן שיש לאמריקנים. לאן זה יוביל? אני לא יודע להגיד".
"מעניין לראות את ההתגלגלות של סוריה"
על ההתפתחויות בצפון, התייחס עמידרור גם לאפשרות של דיאלוג מדיני מחודש עם סוריה – ובעיקר עם אל־ג'ולאני, נשיא סוריה החדש. "ליהודי כמוני, שהיה קצין המודיעין של פיקוד הצפון לפני 30 שנה – יותר – זה ממש מעניין לראות את ההתגלגלות של סוריה. ואני בעד לתת צ'אנס לשיחות עם ג'ולאני", אמר.
אחמד א-שרע (ג'ולאני), דונלד טראמפ ומוחמד בן סלמאן (צילום: רויטרס)
לדבריו, "בערבית יש פתגם שאומר: 'אין מכס על מילים', ולכן כל מה שהוא (אל ג'ולאני) אומר זה נחמד – צריך לבחון אותו במעשים. והמעשה שבו אי אפשר למרוח – זה הטקסט שאתה מלמד בבתי הספר".
הוא סיכם: "יכול להיות שהאדם הזה, בדרך בין היותו צאצא של אל־קאיעדה לבין היותו שליט של סוריה, הבין שאין דרך לנהל את סוריה כמו שהוא אולי היה רוצה באופן תיאורטי. יש עולם, ובעולם הזה הוא צריך להתחשב".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.