נתניהו מתחמק מחקירת 7 באוקטובר, מה הוא כן רוצה לחקור?

נחזור אל פייק מימון עמותות המחאה: אתמול פרסם אבי סולומון כאן בוואלה, כי תוקם ועדת חקירה ממשלתית לבדיקת מימון גופים שעסקו במחאה באמצעות כספי ממשל. תשאלו מה יש לחקור סיפור שמלכתחילה לא היה אפוי עד הסוף, אבל התברר כהגזמה פראית, שלא לומר פייק? ובכן, מטרת החקירה המתוכננת אינה להגיע לחקר האמת אלא לנהל את החקירה.

איך יודעים? ובכן, לו הייתה הממשלה רוצה, היא הייתה יכולה לקדם חקירה אמיתית, היא הייתה יכולה להקים ועדת חקירה ממלכתית, כזאת שיש לה סמכויות נרחבות הרבה יותר. רק שאז היא הייתה צריכה להודות שוועדת חקירה ממלכתית היא הצורה העליונה של חקירה, בעודה מנסה לשווק את הפורמט הממלכתי שנוגע באג'נדה אנטי-ממשלתית…

שנית, ועדת חקירה ממשלתית כשמה כן היא, מחויבת בראש ובראשונה למקור הסמכות שלה. גם כאן סביר להניח ששום גורם רציני לא יחתום על אישור הפייק הזה, אבל לפחות תהיה חקירה שתנפק מדי פעם את הכותרות הרצויות.

רצויות למה? ובכן, למי שעדיין לא שם לב אנחנו בתחילתו של קמפיין בחירות. אלה לא רק הביקורים התמוהים של שגריר ממשל טראמפ (אפרופו ממשל אמריקני) – פעם עם בובת באגס באני בבית המשפט ופעם בחצרו של הרב לנדו, בדיוק בימים שבהם הפכה סוגיית חוק ההשתמטות לתפוח אדמה לוהט.

אלה לא רק התירוצים שבהם דוחה שוב ושוב ראש הממשלה את עדותו, שכבר לא תתברר בקרוב – כילד שמתייצב בפני המורים פעם עם פתק שעליו זייף את חתימת ההורים ופעם בטענה שהכלב אכל את המחברת עם השיעורים.

אלה גם מהלכים מסוגה של אותה "ועדת בדיקה" למה שכלל לא היה.

למה חשוב לנתניהו לשמר את הנושא חם? פשוט מאוד: מכל הכתמים הרבים שדבקו בו, יש אחד שהוא לא מצליח למחות: אחריותו המיניסטריאלית לאירועי 7 באוקטובר.

לכן עוסקים חסידיו, אותם חשבונות קבועים שמשמשים להולכת מסרים – מערוץ 14, דרך אולפנים מכובדים מעט יותר, תחנות רדיו קיקיוניות ועד למובילי דעה בקרב תומכי ימין ברשתות החברתיות, בהפצת המסר לפיו מחאת קפלן שאיימה בסרבנות היא זאת שהביאה לאירועי 7 באוקטובר.