נתניהו טס לוושינגטון כדי לגבש הסכם או כדי לשווק אותו?

גדי מוזס, איש יקר שהתנחל בלבבות אומה שלמה, הגדיר זאת אף מבלי שנתכוון לכך. הייתה לו רשימת טענות קשות לראש הממשלה. למה לא הטיח בפניו את הדברים? נשאל באולפן חדשות 12 והשיב: "מטעמי נימוס". על זה בדיוק בנה נתניהו: על העובדה שלגדי יהיה לא נעים ואת עינב צנגאוקר ינחה האינסטינקט החייתי-אימהי להיות מחויבת לבנה השבוי.

מי שעקב אחר התגובות ברשת וראה שם ביקורת על הציניות המחושבת, לא עוקב אחר הקבוצות הנכונות. באלה ששייכות לבייס, מחאו כפיים לנתניהו על שהואיל לסלוח לצנגאוקר על דבריה הקשים נגדו.

ליכוד השורות חשוב לנתניהו לא בגלל הגרעין הקשה של 20+ מנדטים שיהיו לו בכל מקרה, אלא כדי להניע את אלה שתמכו בו בעבר, אבל מבינים מה גדול חלקו במחדל ה-7 באוקטובר ועלולים לנצל את שבתון הבחירות כדי להישאר בבית.

אין מקום לביקורת על פדוי שבי ועל אמא שלא ישנה לילה שלם כבר כמעט שנתיים. שניהם הפכו בעל כורחם לפיונים במסע הבחירות של נתניהו. משתמש וזורק.

לפעמים זה קורה גם במגרש הביתי שלו, כפי שלמד על בשרו ד"ר עומר דוסטרי, שסולק בן לילה ובמהלך השבת. דוסטרי משלם את מחיר המידור של המכונה "הגברת" ממידע רגיש.

על בשרו למד הדוקטור את שיודעת כבר שורה של אנשים שלא היו קרובים מהם לנתניהו, עד שהורחקו באחת. חלק פנו נגדו, חלק מלקקים את פצעיהם. חלק עדיין לא מבינים בדיוק מה קרה להם (למשל האלוף במיל' אלי שרביט, שבמשך חצי-יממה מדד את חליפת ראש השב"כ).

בקרוב זה עלול לקרות גם לאלוף דוד זיני: אצל נתניהו אתה קיים רק כל עוד אתה מועיל לו. חצי-וויקאנד עם "המשפחה הקרובה" הספיק לו כדי שדוסטרי יהפוך למטרד, לשק חבטות שצריך לספוג כמה מהלומות כדי שהנסיעה לוושינגטון תהיה נעימה וחלקה.