שעה וחצי ארכה הפגישה של הנשיא טראמפ, וסגנו ג'יי. די ואנס, עם נתניהו. שעה וחצי, בלילה שבין שלישי לרביעי, בחדר הסגלגל, בלי יועצים, בלי מזכיר צבאי, אפילו בלי יד ימינו האמיתי של נתניהו – רון דרמר. הנשיא וסגנו בשש עיניים על נתניהו עם דרישה ללכת לעסקה הגדולה. הדיל הגדול שהנשיא טראמפ מייחל לו: עסקת חטופים, סיום המלחמה בעזה, ואז לדיל הגדול באמת – הסכם נורמליזציה עם סעודיה, ששם הכסף הגדול, ואולי אפילו עם סוריה. הסכם שיגרום התרגשות לכל ישראלי שגדל על כך שהשכנה מצפון היא האויבת האכזרית ביותר שלנו.
בימים כתיקונם, ואנחנו כבר שנים לא בימים כתיקונם, נתניהו היה קופץ על העסקה הזו. נתניהו לא שש מעולם אלי קרב. דיבר גבוהה גבוהה על כוח אבל היה מאוד זהיר בהפעלתו. היה ראש וראשון לחתום על סגירת כל סבב אלימות עם חמאס בעזה. אז נכון שהיה טבח נורא ב-7 באוקטובר, נתניהו קצת השתנה, אבל בשלב הזה – שנה ותשעה חודשים מאז פרוץ המלחמה – נתניהו היה שואל היכן חותמים ורץ לשווק את התכנית לבייס שלו כפי שרק הוא יודע.
ומי כמו נתניהו יכול לשווק לבוחרים שלו, לשופרות שלו, בטח לשרים ולח"כים של הליכוד, כל מה שהוא רוצה והם יאמרו אמן וירוצו לכל אולפן אפשרי כדי לשבח אותו, להלל וכמובן לקלס את התכנית שמכר להם.