ישראל מצאה את עצמה בסוף השבוע בדרך ללא מוצא. היא הגיעה למבוי הסתום בדרך מפוכחת תוך שהיא מתעלמת מכל האזהרות והחשיבה רציונלית.
השיא, כך נראה, היה בדבריו בסוף השבוע של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ שביקר במרומז באופן פומבי את ההתנהלות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא המשא ומתן לשחרור חטופים. טראמפ אמר כי חזה והזהיר שכשתגיע השעה לדון בשחרור עשרים החטופים האחרונים זה יהיה מורכב, כי חמאס לא יוותר בקלות על הנכס היקר שבידיו.
העמוד הראשי של "הגארדיאן", רעב בעזה (צילום: צילום מסך מתוך אתר הגארדיאן)
ראש הממשלה בנימין נתניהו הפקיד בידיו של השר בצלאל סמוטריץ', איש ימין קיצוני, את ניהול המערכה בעזה. הוא הפך אותו ל״שר הביטחון בפועל״. הוא, סמוטריץ, הוביל את ישראל לצמצם את היקף הסיוע מ-4500 משאיות בשבוע לכמה מאות בודדות של משאיות בשבוע. הוא דחף להקמת עיר הומניטרית ברפיח שתשמש בפועל עיר יציאה מעזה של רבבות. הוא דחק לתמרון ולבנות ציר מורג. כרגע בספק רב עד כמה הציר הזה נחוץ למימוש תפיסת האבטחה והפעולה של צה״ל בעזה. המטה הכללי של צה״ל אינו מספיק אסרטיבי מול גחמות הדרג המדיני שלא יודע לקבוע מהלכים לניהול המלחמה.
בסוף השבוע סיפרו קצינים על הדרך שבה הדרג המדיני מנהל את הסוגיה האזרחית בעזה. כיצד פעם אחר פעם יורדות פקודות והנחיות שלעיתים הן סותרות אחת את השניה. צה״ל בעזה הפך לאחרונה ל״תחנת כיבוי אש״ לשרפות והתלקחות בקואליציה של בנימין נתניהו. כך למשל לפני כשבועיים, בתמונות שהגיעו מעזה נראה חמוש יושב על משאית סיוע ובידו קאלצ'ניקוב. לא היה ברור אם מדובר במחבל חמאס או חמוש של אחת החמולות או אירגוני הפשע המקומי שהחליט לבזוז את משאית הסיוע.
התמונות עוררו את זעמו של ״שר הביטחון בפועל״ בצלאל סמוטריץ'. וזה קיים שיחה עם ראש הממשלה ובתוך דקות ניתנה הנחיה לצה״ל לעצור את כניסת משאיות הסיוע. בלי דיון מעמיק, בלי בחינה של הדברים ובלי הבנה לאן יכול הדבר להוביל. בשליפה מהמותן פעל הדרג המדיני לרצות את הבייס הימני. חלפה יממה וקצת – לישראל הגיעה משלחת מחאה של האיחוד האירופי והעבירה מסר חריף סביב עצירת האספקה. בתוך דקות נחתה על צה״ל הנחיה מהדרג המדיני להכניס מיד משאיות סיוע לרצועה. גם כאן בלי דיון בלי הליך מסודר. פשוט הנחתה מלמעלה.
היערכות צה"ל להצנחת ציוד בעזה (צילום: דובר צהל)
ביממות האחרונות צה״ל בהיסטריה. הוא נכשל מול קמפיין ההרעבה, הלחץ ממדינות העולם, ולא מצליח להגיב להקשחה של חמאס במשא ומתן לאור העובדה שלישראל אין יותר מדי כלים להפעיל לחץ נוסף על חמאס מבלי לשלם מחיר יקר של חיי חיילים וחטופים או ביקורת נוספת מהעולם. כל זה הוביל את ישראל לפעול בפאניקה: לפתוח את האספקה ממצרים, לאפשר הצנחה של סיוע ממטוסים ירדנים ושל האמירויות. לחבר את קווי החשמל לתחנת ההתפלה, להכניס מוצרי הגיינה בהיקפים גדולים, לפעול להכניס תרופות וציוד לכלל בתי החולים ועד.
בכל כמה שעות בצה״ל ממהרים לדווח ולעדכן על כמויות המזון שמוכנסות לעזה. כן זה קורה בשונה מהמדיניות שניסה ״שר הביטחון בפועל״ להוביל במשך השבועות והחודשים האחרונים.
ישראל מנסה כעת לפעול כדי לקבל לגיטימציה. היא מבינה כי חידוש השיחות לשחרור החטופים במבוי סתום בגלל התנהלות חובבנית בניהול המערכה לכול אורכה. כל סוחר מתחיל בשוק יודע כי על עסקאות בתשלומים משלמים ריבית רצחנית. כל בר דעת מבין שכשאתה סוגר ומצמצם קווי אספקה של מזון למיליוני בני אדם אתה אף פעם לא תוכל לצאת מזה בשלום מול הקהילה הבינלאומית. עכשיו ישראל מנסה למצוא את המוצא מהרפתקה מיותרת.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
חיסול אחראי הסיוע הלוגיסטי של כוח רדואן בארגון חיזבאללה בדרום לבנון| צילום: רשתות ערביות
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.