ישראל מצאה את עצמה בסוף השבוע בדרך ללא מוצא. היא הגיעה למבוי הסתום בדרך מפוכחת תוך שהיא מתעלמת מכל האזהרות והחשיבה רציונלית.

השיא, כך נראה, היה בדבריו בסוף השבוע של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ שביקר במרומז באופן פומבי את ההתנהלות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא המשא ומתן לשחרור חטופים. טראמפ אמר כי חזה והזהיר שכשתגיע השעה לדון בשחרור עשרים החטופים האחרונים זה יהיה מורכב, כי חמאס לא יוותר בקלות על הנכס היקר שבידיו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הפקיד בידיו של השר בצלאל סמוטריץ', איש ימין קיצוני, את ניהול המערכה בעזה. הוא הפך אותו ל״שר הביטחון בפועל״. הוא, סמוטריץ, הוביל את ישראל לצמצם את היקף הסיוע מ-4500 משאיות בשבוע לכמה מאות בודדות של משאיות בשבוע. הוא דחף להקמת עיר הומניטרית ברפיח שתשמש בפועל עיר יציאה מעזה של רבבות. הוא דחק לתמרון ולבנות ציר מורג. כרגע בספק רב עד כמה הציר הזה נחוץ למימוש תפיסת האבטחה והפעולה של צה״ל בעזה. המטה הכללי של צה״ל אינו מספיק אסרטיבי מול גחמות הדרג המדיני שלא יודע לקבוע מהלכים לניהול המלחמה.

בסוף השבוע סיפרו קצינים על הדרך שבה הדרג המדיני מנהל את הסוגיה האזרחית בעזה. כיצד פעם אחר פעם יורדות פקודות והנחיות שלעיתים הן סותרות אחת את השניה. צה״ל בעזה הפך לאחרונה ל״תחנת כיבוי אש״ לשרפות והתלקחות בקואליציה של בנימין נתניהו. כך למשל לפני כשבועיים, בתמונות שהגיעו מעזה נראה חמוש יושב על משאית סיוע ובידו קאלצ'ניקוב. לא היה ברור אם מדובר במחבל חמאס או חמוש של אחת החמולות או אירגוני הפשע המקומי שהחליט לבזוז את משאית הסיוע.

התמונות עוררו את זעמו של ״שר הביטחון בפועל״ בצלאל סמוטריץ'. וזה קיים שיחה עם ראש הממשלה ובתוך דקות ניתנה הנחיה לצה״ל לעצור את כניסת משאיות הסיוע. בלי דיון מעמיק, בלי בחינה של הדברים ובלי הבנה לאן יכול הדבר להוביל. בשליפה מהמותן פעל הדרג המדיני לרצות את הבייס הימני. חלפה יממה וקצת – לישראל הגיעה משלחת מחאה של האיחוד האירופי והעבירה מסר חריף סביב עצירת האספקה. בתוך דקות נחתה על צה״ל הנחיה מהדרג המדיני להכניס מיד משאיות סיוע לרצועה. גם כאן בלי דיון בלי הליך מסודר. פשוט הנחתה מלמעלה.

ביממות האחרונות צה״ל בהיסטריה. הוא נכשל מול קמפיין ההרעבה, הלחץ ממדינות העולם, ולא מצליח להגיב להקשחה של חמאס במשא ומתן לאור העובדה שלישראל אין יותר מדי כלים להפעיל לחץ נוסף על חמאס מבלי לשלם מחיר יקר של חיי חיילים וחטופים או ביקורת נוספת מהעולם. כל זה הוביל את ישראל לפעול בפאניקה: לפתוח את האספקה ממצרים, לאפשר הצנחה של סיוע ממטוסים ירדנים ושל האמירויות. לחבר את קווי החשמל לתחנת ההתפלה, להכניס מוצרי הגיינה בהיקפים גדולים, לפעול להכניס תרופות וציוד לכלל בתי החולים ועד.

בכל כמה שעות בצה״ל ממהרים לדווח ולעדכן על כמויות המזון שמוכנסות לעזה. כן זה קורה בשונה מהמדיניות שניסה ״שר הביטחון בפועל״ להוביל במשך השבועות והחודשים האחרונים. 

ישראל מנסה כעת לפעול כדי לקבל לגיטימציה. היא מבינה כי חידוש השיחות לשחרור החטופים במבוי סתום בגלל התנהלות חובבנית בניהול המערכה לכול אורכה. כל סוחר מתחיל בשוק יודע כי על עסקאות בתשלומים משלמים ריבית רצחנית. כל בר דעת מבין שכשאתה סוגר ומצמצם קווי אספקה של מזון למיליוני בני אדם אתה אף פעם לא תוכל לצאת מזה בשלום מול הקהילה הבינלאומית. עכשיו ישראל מנסה למצוא את המוצא מהרפתקה מיותרת.