נשמה של ברבורית: כך הורחב בית בקיבוץ לשתי משפחות

המרחב הציבורי בבית – הסלון, המטבח ופינת האוכל אלו חללים מרכזיים מלאים בתנועה יום יומית. מלאים בריחות, באנשים, בחוויות משותפות. רגע של ארוחה משפחתית או ערב סרט, קפה בבוקר או שיחה לילית. הם עוצבו מתוך רצון לאפשר חיים משותפים בלי להרגיש עמוס. הסלון פתוח ומואר, עם ספה רחבה ונינוחה שעוטפת את הקיר המרכזי, עטופה בטקסטיל רך ובכריות בגוונים חמימים וטבעיים. שולחן קפה מעץ בגימור טבעי מונח על שטיח בהיר בטקסטורה עדינה, ויחד הם יוצרים אזור מגורים שמרגיש כמו חיבוק.

המטבח ממשיך את אותה שפה רגועה – קווים נקיים, צבעוניות מונוכרומטית עם נגיעות של עץ, והרבה אחסון סגור שמאפשר שקט בעין. פינת האוכל, עם שולחן עץ רך וגופי תאורה בגוון ניוד, תוכננה כך שתוכל לגדול או לקטון בהתאם לצורך. אלה חללים שמזמינים את המשפחה להיות בהם – לבשל, לשבת, לארח, לנשום – בלי שירגישו שהם צריכים "להתאים את עצמם" למקום.