נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן שיבח היום (שני) את השיחות האחרונות בין המשלחות הרוסית והאוקראינית שהתקיימו בארצו מוקדם יותר היום. השיחות התקיימו על רקע מתקפת כטב"מים אוקראינית בעומק הרוסי, שבמהלכה הושמדו עשרות מפציצים רוסיים וכנראה האיצה את הפשרה בין הצדדים להסכים על עסקת חילופי שבויים – תוך מתן עדיפות לשבויים פצועים קשה וכאלה מתחת לגיל 25. אך נראה שהמנצח האמיתי של השיחות הינו ארדואן שממשיך למצב את עצמו בליגה של המנהיגים הגדולים ואת טורקיה כשחקן בין לאומי.
בעקבות המשא ומתן ארדואן יצא בהצהרה כי: "המשלחות הרוסית והאוקראינית נפגשו היום באיסטנבול. זו הייתה פגישה מופלאה", הוא אמר והדגיש כי, "איסטנבול הייתה נקודת מפנה". בנוסף הוא הדגיש את שאיפותיו לקדם את הדיאלוג הלאה: "המשאלה הגדולה ביותר שלי עבור שני הצדדים היא להביא את ולדימיר פוטין ואת ולדימיר זלנסקי יחדיו לאיסטנבול או לאנקרה", הוא הצהיר. "אפילו הצטרפותו של טראמפ תהיה אידיאלית", הוא סיכם.
המשלחת האוקראינית במהלך שיחות המשא ומתן באיסטנבול (צילום: רויטרס)
אתמול, כאמור, השמידה אוקראינה מפציצים אסטרטגיים רוסיים במתקפת מל"טים המונית על בסיסי חיל אוויר רוסיים עמוק בתוך שטח המדינה. זלנסקי טען שמבצע "קורי העכביש", כפי שהאוקראינים מכנים אותו, השמיד או נטרל שליש מהמפציצים שרוסיה השתמשה בהם לשיגור טילי שיוט ארוכי טווח נגד אוקראינה. יממה לאחר המבצע האוקראיני הנועז, התקיים היום הסבב השני של שיחות הפסקת האש באיסטנבול. זוהי הפעם השנייה בלבד מתחילת המלחמה שמתקיימות שיחות ישירות, כאשר הפעם הקודמת נערכה ב-2022.
ההודעה הזו היא חלק ממהלך רחוק טווח של ארדואן, במסגרתו הוא ממצב את טורקיה כמעצמה עולמית. מהלך שמתבטא בהתבוססות טורקיה בסוריה ויצירת מנופי השפעה על המשטר החדש, ובקשר הכלכלי ודיפלומטי שנוצר בין ארדואן לבין דונלד טראמפ, שאף אמר: “יש לי יחסים מצוינים עם אדם שנקרא ארדואן". כעת נראה כי המנצחת האמיתית של המשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה היא טורקיה של ארדואן, שהופכת להיות המותג החדש של הדיפלומטיה העולמית.
וולודימיר זלנסקי, ולדימיר פוטין (צילום: רויטרס)
כפי שדווח במעריב, בזמן שהעולם עצר את נשימתו לקראת המשא ומתן בין המשלחת האוקראינית לרוסית באיסטנבול, טורקיה התמקמה כשחקן מפתח בזירה הבינלאומית והפגישה הציבה את טורקיה תחת זרקור עולמי. "הבחירה במקום נובעת קודם כל מכך שטורקיה נקטה במדיניות אמביוולנטית והפכה להיות המדינה היחידה בגוש נאט"ו, שכן הייתה מסוגלת לדבר גם עם רוסיה וגם עם אוקראינה״, הסביר אז בראיון למעריב, ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".