Connect with us

בריאות

נמצא כבעל פוטנציאל אנטי־סרטני: 20 עובדות שלא ידעתם על אבוקדו

Published

on




הוא מככב בסלטים, נחשב ל"סופר־פוד", ונהנה מתדמית של מזון בריא במיוחד. אבל מאחורי הקליפה הירוקה של האבוקדו מסתתר עולם עשיר של יתרונות בריאותיים, תופעות לוואי לא צפויות, מקרים רפואיים חריגים ומחקרים מדעיים מסקרנים. 

"ההמלצות התזונתיות היום תומכות באכילה לפי עקרונות התזונה הים תיכונית שמדגישה את החשיבות של אכילה בעיקר ממקורות צמחיים" מסבירה ד"ר סיגל פרישמן, מנהלת השירות לתזונה ודיאטה בבילינסון וראש שרותי התזונה בחטיבת בתי החולים בכללית, "פחמימות, דגנים בעיקר, חלבונים – קטניות בעיקר ושומנים- אבוקדו שמן זית אגוזים וטחינה. אבוקדו שבכל עונה יש זנים ייחודיים לו וחשוב לאכול אותם בעונתם, מצטיין בהיותו מקור לכל הדברים הטובים שנמנו למעלה ובמיוחד חומצות השומן החד בלתי רוויות החשובות מאד לבריאות הלב וכלי דם, ועצם היותו פרי בוטני עם קליפה שאז הריסוס פחות מזיק ואין לו שום עיבוד לפני האכילה- הוא מצויין לקידום הבריאות".

הנה עשרים עובדות מפתיעות שייתכן שמעולם לא שמעתם עליו:

1. נולד במרכז אמריקה  

מקורו של האבוקדו הוא בדרום מקסיקו וגוואטמלה, שם תועד כבר לפני כ־7,000 שנה בגידול חקלאי מקומי. בני המאיה והאצטקים ראו בו סמל לפוריות, ולעיתים כינו אותו "פרי האשכים" בשל צורתו. האבוקדו שימש לא רק למאכל אלא גם בטקסים דתיים ובתור משחה לעור. עם הכיבוש הספרדי, הופץ האבוקדו לדרום אמריקה, ומשם המשיך במסעו אל שאר העולם.

2. קיימים למעלה מ־500 זנים של אבוקדו בעולם  

האבוקדו שאנו מכירים בישראל, כמו "האס" או "אטינגר", הם רק חלק קטן מהשפע הגנטי של הפרי. בעולם קיימים מאות זנים, שנבדלים בגודל (מ־100 גרם ועד 2 קילוגרמים), צבע (מקליפה ירוקה בהירה ועד כהה כמעט שחורה), טעם (חמאתיות שונה, מתיקות עדינה) ותכולת שומן. גנטיקאים פועלים כיום לפתח זנים עמידים יותר, עשירים יותר ברכיבים תזונתיים ואפילו כאלה שנשמרים זמן ארוך יותר לאחר הקטיף.

3. עשיר בשומן – אבל שומן "טוב"  

כ־77% מהקלוריות באבוקדו מגיעות משומן, אך זהו שומן חד־בלתי רווי – ובעיקר חומצה אולאית (oleic acid), אותה חומצת שומן שנמצאת גם בשמן זית. מחקרים הראו שחומצה זו מפחיתה את רמות הכולסטרול הרע (LDL), מסייעת באיזון רמות סוכר ומפחיתה תהליכים דלקתיים בגוף. השומן באבוקדו גם מסייע בספיגת ויטמינים מסיסי שומן כמו A ,D ,E ו־K.

אבוקדו. עשיר בשומנים טובים (צילום: יח''צ)
אבוקדו. עשיר בשומנים טובים (צילום: יח"צ)

4. תורם לירידה בכולסטרול "רע"  

מחקר מבוקר שפורסם ב־Journal of the American Heart Association כלל 45 משתתפים עם עודף משקל, שחולקו לקבוצות שקיבלו תפריט דל שומן או עשיר באבוקדו. בקבוצת האבוקדו חלה ירידה של 13% ברמות ה־LDL תוך חמישה שבועות בלבד. החוקרים טענו כי תכולת הסיבים, הפיטוסטרולים והשומנים הבלתי רוויים באבוקדו הם שילוב שעשוי לסייע לשיפור פרופיל שומני הדם.

5. עשיר באשלגן – יותר מבננה  

אבוקדו מספק כ־485 מ"ג אשלגן לכל 100 גרם, לעומת כ־358 מ"ג בבננה. אשלגן הוא מינרל חיוני לתפקוד תקין של הלב, העברת דחפים עצביים וויסות לחץ דם. מחסור באשלגן עלול לגרום להפרעות קצב לב ולתשישות, ואכילת אבוקדו מסייעת למנוע זאת – במיוחד בקרב מי שנוטלים משתנים או סובלים מלחץ דם גבוה.

6. מסייע בשיפור ספיגת נוגדי חמצון  

במחקר של אוניברסיטת אוהיו, נבדקה השפעת אבוקדו כתוספת לסלט המכיל ירקות עשירים בנוגדי חמצון כמו לוטאין ובטא־קרוטן. המשתתפים שצרכו אבוקדו בסלט הציגו עלייה של פי 3–5 ברמות אותם נוגדי חמצון בדם. ההסבר לכך הוא ששומן מסייע בהמסה ובספיגה של הקרוטנואידים במערכת העיכול.

7. תומך בבריאות העיניים  

אבוקדו עשיר בלוטאין וזאקסנטין – שני נוגדי חמצון ממשפחת הקרוטנואידים המצטיינים על פי חלק מההערכות בעולם הרפואה במניעת ניוון מקולרי (AMD), אחת הסיבות המובילות לעיוורון בגיל המבוגר. הם מצטברים ברשתית ומסננים אור כחול מזיק, ובכך מגנים על התאים הרגישים של העין.

8. מסייע לאיזון הסוכר בדם  

למרות שהוא מכיל כמות קלוריות גבוהה, לאבוקדו ערך גליקמי נמוך במיוחד (מתחת ל־15), כלומר הוא אינו גורם לעלייה חדה ברמות הסוכר בדם. מחקר מ־2019 מצא כי שילוב אבוקדו בארוחה עשירה בפחמימות הפחית את תגובת הגלוקוז בדם והאט את קצב הרעב לאחר הארוחה.

9. יכול לעזור בירידה במשקל  

בזכות תכולת הסיבים הגבוהה והשומן האיכותי שבו, אבוקדו עשוי לתרום לתחושת שובע ממושכת. במחקר שפורסם ב־Nutrition Journal נמצא כי משתתפים שצרכו חצי אבוקדו בארוחת הצהריים דיווחו על ירידה ברעב למשך חמש שעות בהשוואה למשתתפים שלא אכלו אבוקדו.

10. מסוכן לחיות מחמד  

האבוקדו מכיל חומר בשם פרסין (persin), שהוא בטוח לחלוטין לבני אדם אך עלול להיות רעיל לכלבים, חתולים, תוכים וסוסים. צריכה של קליפה, גלעין או כמויות גדולות של פרי עלולה לגרום להקאות, שלשולים ואף לפגיעה בשריר הלב אצל בעלי חיים.

11. מקרים של תגובה אלרגית נדירה תועדו  

אצל חלק מהאנשים קיימת אלרגיה צולבת בין לטקס (חומר שמופק מעצי גומי) לבין אבוקדו, תוצאה של דמיון בין חלבונים בפרי לחלבוני לטקס. אלרגיה זו עלולה להתבטא בגרד בחלל הפה, נפיחות, פריחה או במקרים נדירים בקשיי נשימה.

12. תיעוד של הרעלת אבוקדו בעקבות אכילת הגלעין  

גלעין האבוקדו מכיל תרכובות טאנינים וחומרים מרירים שיכולים לגרום לגירוי מערכת העיכול. למרות טרנדים ברשת של טחינת גלעין להכנת "שייקים בריאים", אין מספיק מידע בטיחותי, ובכמה מקרים דווח על תסמינים כמו כאבי בטן, בחילה והקאות לאחר צריכת אבוקדו שלם כולל הגלעין.

13. כמות עודפת עלולה להוביל לעלייה במשקל  

אבוקדו בינוני מכיל כ־250–300 קלוריות. צריכה יומית לא מבוקרת – במיוחד בקרב מי שמנסה לרדת במשקל או לאזן ערכי שומנים – עלולה להוביל לעודף קלורי. חשוב להבין שמדובר במזון בריא אך עתיר אנרגיה, ויש לצרוך אותו כחלק מתפריט מאוזן.

גם בקוסמטיקה. מסכת פנים מאבוקדו (צילום: יחצ)
גם בקוסמטיקה. מסכת פנים מאבוקדו (צילום: יחצ)

14. משמש בתעשיית הקוסמטיקה והרפואה  

שמן אבוקדו עשיר בוויטמינים E ו־C, חומצות שומן ונוגדי חמצון, ולכן נפוץ בשימוש בקרמים לעור יבש, מסכות שיער לשיקום קצוות, ושפתונים טבעיים. במספר מחקרים נבדקה השפעתו על ריפוי פצעים ושיפור מחסום העור – עם תוצאות מעודדות.

15. משפיע לטובה על פלורת המעיים  

מחקר קליני שנערך באוניברסיטת אילינוי טען כי צריכה יומית של אבוקדו העלתה את שיעור החיידקים הפרוביוטיים במעי, הפחיתה חיידקים מזיקים והגבירה את ייצור חומצות השומן הקצרות – תהליך שתורם לבריאות המעי והמערכת החיסונית.

16. תכולת סיבים גבוהה במיוחד  

100 גרם אבוקדו מספקים כ־7 גרם סיבים תזונתיים, כמעט פי 2 מרוב הפירות. הסיבים מסייעים בהסדרת פעילות מעיים, הפחתת ספיגת כולסטרול, איזון רמות סוכר ותחושת שובע. הסיבים שבאבוקדו הם תמהיל של סיבים מסיסים ובלתי מסיסים – שילוב אידיאלי לתפקוד מערכת העיכול.

17. אנטי דלקתי טבעי  

אבוקדו מכיל פיטוסטרולים, פוליפנולים וחומצות שומן הנחשבות על פי הערכות מדענים לבעלי תכונות אנטי דלקתיות מובהקות. רכיבים אלה נמצאו במחקרים אחדים כעשויים לתרום  להפחתת סימני דלקת ברקמות, במיוחד בקרב אנשים עם מחלות כרוניות כמו דלקת מפרקים שגרונית.

18. נמצא כבעל פוטנציאל אנטי־סרטני  

מחקרים ראשוניים במעבדה הראו כי תמציות מאבוקדו עשויות לעכב התרבות תאים סרטניים, בעיקר בסרטן שד, ערמונית ופה. באבוקדו קיימות תרכובות בשם persin ו־avocatin B, שנבדקות כעת על השפעתן על מוות תאי מבוקר בגידולים. יש להדגיש: מדובר במחקרים ראשוניים בלבד ויידרשו מחקרים קליניים בבני אדם כדי להוכיח את אמיתות הממצאים בעולם האמיתי.

19. שימוש רפואי באבוקדו לטיפול בפרקים  

בצרפת מאושרת לשימוש תמצית ייחודית בשם ASU (Avocado Soybean Unsaponifiables), המשלבת רכיבים מאבוקדו וסויה, להפחתת כאבים ולשיפור תפקוד מפרקים באוסטיאוארתריטיס. מחקרים הראו שיפור במדדים תפקודיים תוך מספר שבועות של שימוש.

20. מקרה תיעוד נדיר: הרעלה כתוצאה מאבוקדו מקולקל  

בקליפורניה דווח מקרה בו אדם סבל מתגובה רעילה בעקבות אכילת אבוקדו שהכיל עובש פנימי בלתי נראה. התוצאה הייתה שלשולים, הקאות וחום שנמשך יומיים. כמו בכל פרי – גם אבוקדו יש לבדוק היטב: ריח רע, טקסטורה רכה מדי או כתמים כהים עלולים להעיד על קלקול.

ייעוץ רפואי: ד"ר סיגל פרישמן, מנהלת שירות הדיאטה והתזונה בביה"ח בילינסון ומנהלת התזונה באגף בתי החולים של הכללית





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בריאות

האם בטוח להרתיח את הקומקום שוב – או שכדאי לרוקן אותו?

Published

on



רוב המים שמגיעים אלינו לברזים נובעים מהאדמה. אחד המאפיינים של מי תהום הוא מלחים, המוכרים גם בשם המהודר יותר – מינרלים. המינרלים הללו מומסים בתוך המים. בניגוד למזהמים רבים שעלולים לחדור למים, דווקא המינרלים לרוב אינם מזיקים, להיפך, חלקם אפילו חשוב לגוף שלנו. התהליך שעוברים מי השתייה לפני שהם מגיעים לברזים אינם משפיעים על תכולת המינרלים המומסים שבהם.

מים עם תכולת מינרלים גבוהה מכונים לעיתים קרובות "מים קשים". במהלך חימום והרתחה של המים יורדת המסיסות של מינרלים מסוימים ובסופו של התהליך הם מתגבשים למוצק על גבי תחתית הקומקום וגוף החימום.

אף שהם לא משפיעים על הבריאות, המשקעים הללו פוגעים לאורך זמן בגופי החימום ולכן כדאי לנקות אותם. זה נכון לגבי הקומקום, וזה נכון גם לגבי מכונות כביסה ומדיחי כלים.



Source link

Continue Reading

בריאות

גם אתם ישנים על כרית מלוכלכת? ייתכן ואתם מסכנים את הבריאות

Published

on




גם הכרית שלכם כבר צהובה? על פי כתבה באתר החדשות האמריקאי USA Today – הגיע הזמן להיפרד ממנה. מומחים אומרים שכל השינוי בצבע הזההוא הצטברות של לכלוך שיכולה לגרום לבעיות בריאותיות בנשימה, בעור ובשינה. "הכריות הצהובות המסריחות הישנות האלה חושפות אתכם לאלרגנים ויוצרות קרקע פורייה לעובש", אמר ד"ר זכרי רובין, אלרגולוג ילדים באילינוי שצוטט בכתבה. "בנוסף, כשהכריות האלה מתבלות עם הזמן, הן לא נותנות לכם את סוג התמיכה לצוואר שאתם צריכים".

לשאלה למה התופעה הזו קוראת משיבה ד"ר לינדזי זובריצקי, רופאת עור במיסיסיפי שמצוטט גם היא בכתבה של USA Today: "הצטברות של שמן, לכלוך וזיעה מהשיער והעור שלכם לאורך זמן משאירה שאריות מלוכלכות על הכרית שגורמות לשינוי צבע". זובריצקי הוסיפה כי "הפנים שלכם גם מייצרות חומר שמנוני דביק שנקרא סבום ששומר על לחות העור. סבום שונה מזיעה, אבל הוא מצטבר על הכרית באותה מידה. ריר, איפור ומוצרי פנים אחרים, ושיער רטוב יכולים גם לגרום לכרית להצהיב".

אילוסטרציה: שינה (צילום: iStock)
אילוסטרציה: שינה (צילום: iStock)

"שינה על כרית צהובה במשך שנים יכולה להוביל להתפרצויות אקנה וסוגים אחרים של גירוי בעור כי הצטברות הלכלוך יכולה לסתום את הנקבוביות שלכם", הוסיפה זובריצקי בכתבה, "זה נכון במיוחד לאנשים עם אקזמה, רוזאצאה, אקנה קיימת או עור רגיש".

רובין בציטוט נוסף, יותר מוטרד מאלרגנים שמשגשגים בתוך הכריות הצהובות, בעיקר קרדיות אבק. "קרדיות אבק הן חרקים מיקרוסקופיים שאוהבים לאכול פתיתים זעירים של עור אנושי מת. כשאתם ישנים על כרית מלוכלכת, אתם כנראה נושמים את הצרכים שלהן או אותן, מה שיכול לגרום דלקת וגירוי בדרכי הנשימה" – דבר שלטענתו יכול להוות סכנה לאנשים הסובלים מבעיות נשימה ומחלות כמו אסתמה. 

"מצבים מסוימים כמו אלרגיות, אקזמה ואסתמה מתלקחים בלוחות זמנים ייחודיים לפי השעה ביום, אבל בעיקר בלילה. אם יש לכם כרית מלוכלכת, אתם כנראה מחמירים את המצבים האלה עוד יותר כשאתם מנסים לנוח". אומר רובין בציטוט מהכתבה באתר בחדשות האמריקאי וזובריצקי הוסיפה: "הצעד הראשון בשמירה על כריות נקיות הוא להימנע משינה עליהן בלי ציפית".

איך לנקות ולחטא כריות כמו שצריך:

בסוף הכתבה, האתר USA Today מוסיף כמה טיפים לשמירה על כרית לבנה ונקייה, ומזכיר שלבסוף אין ברירה, כנראה צריך להחליף את הכרית.

  • הסירו ציפיות ופזרו סודה לשתייה על הכרית כדי להפחית ריחות.
  • שאבו את הסודה לשתייה אחרי לפחות 30 דקות.
  • רססו על הכרית חומר חיטוי יעודי לבדים.
  • שמו כריות באוויר הפתוח לכמה שעות כל שבועיים.
  • כבסו כריות במכונה במחזור עדין כל שלושה חודשים, רצוי עם חומרי כביסה נטולי ריחות, בושם או צבעים.
  • ייבשו באוויר לפני החלפת הציפית.
  • החליפו את הכריות שלכם כל שנה עד שנתיים.
  • הטיפים האלה שונים ותלויים בסוג הכרית שיש לכם, אז קראו את התוויות לפני כביסה.





Source link

Continue Reading

בריאות

המחסור הסמוי: מי ההתפלה משפיעים על רמות המינרל הקריטי בגוף שלנו

Published

on




אולי מפתיע, אבל ישראל ידועה כמעצמת מים – מדינה שמרבית מי השתייה שלה מגיעים מהתפלה. מדובר בהישג טכנולוגי מרשים, אך כזה שיש לו מחיר תזונתי. תהליך ההתפלה נועד להפוך מי ים מלוחים למים ראויים לשתייה ולשימוש חקלאי.

בישראל, מרבית ההתפלה נעשית בשיטה שנקראת אוסמוזה הפוכה שבה מים נדחפים בלחץ גבוה דרך קרום בררני (ממברנה) שמסנן מהם כמעט כל דבר: מלחים, חיידקים, מתכות כבדות – אבל גם מינרלים חיוניים לגוף.

כתוצאה מכך, המים שזורמים מהמתקנים דלים במיוחד ביוד, מגנזיום, סידן ומינרלים נוספים. אומנם חלק מהמרכיבים מוחזרים למים בתהליך של העשרה מלאכותית, אך יוד אינו אחד מהם. כך נוצר מצב שבו רוב האוכלוסייה בישראל צורכת מים כמעט חסרי יוד באופן קבוע, בלי לדעת, בלי להרגיש, ובלי לקבל על כך פיצוי תזונתי אחר.

מתקן התפלה בחדרה (צילום: רויטרס)
מתקן התפלה בחדרה (צילום: רויטרס)

ברבות ממדינות העולם המערבי – בארצות הברית, קנדה, ברזיל ורוב מדינות אירופה – הפתרון למחסור ביוד כבר מזמן מיושם: העשרת מלח – מוצר צריכה בסיסי – ביוד. יותר מ־120 מדינות מחייבות לזה, ו־88% מאוכלוסיית העולם צורכת מלח מיודד. בישראל, לעומת זאת, רק כ־5% מהציבור צורכים אותו. במקום מוצר בסיסי ונגיש, מלח מועשר ביוד נמכר לעיתים במחיר גבוה פי שלושה עד חמישה מזה של מלח רגיל.

בדיון שנערך בכנסת בדצמבר 2024 הוצגה הצעת חוק שמבקשת לתקן את האבסורד הזה: לקבוע שמחיר מלח מועשר ביוד לא יעלה על מחיר מלח רגיל בפיקוח. ההצעה, שנתמכת על ידי משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי, נועדה לאפשר לכלל האוכלוסייה גישה למינרל חיוני, בלי קשר ליכולת הכלכלית. בפועל זה עוד לא קרה.

מחסור ביוד: הסכנות, השכיחות וההשלכות

היוד הוא מינרל חיוני שהגוף אינו מייצר בעצמו, ולכן יש לספק אותו דרך התזונה באופן יומיומי. הוא משמש חומר גלם בלעדי לייצור הורמוני בלוטת התריס (טירוקסין 4T וטריודותירונין 3T), אותם הורמונים שבלעדיהם כמעט אף מערכת בגוף לא פועלת כראוי.

בלוטת התריס אחראית על ויסות קצב חילוף החומרים, שמירה על טמפרטורת הגוף, רמות האנרגיה, תפקוד הלב, השרירים, מערכת העצבים וגם מצב הרוח. בתקופות רגישות כמו היריון, ינקות וילדות – פעילות תקינה של בלוטת התריס חיונית במיוחד להתפתחות תקינה של המוח ושל היכולות הקוגניטיביות.

חוסר קל ביוד עלול לגרום לעייפות בלתי מוסברת, ירידה בריכוז, עצירות, עור יבש, רגישות לקור, ירידה במצב הרוח ולעיתים אף לדיכאון. כאשר החוסר מתמשך ומחמיר, הוא עלול להוביל לתת־פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם), לעיכוב בגדילה, להתפתחות זפק (הגדלה של הבלוטה) ולפגיעה קוגניטיבית – בעיקר בקרב תינוקות וילדים.

מלח שולחן (צילום: מעריב אונליין)
מלח שולחן (צילום: מעריב אונליין)

בהיריון, חוסר ביוד עלול להשפיע על העובר כבר מהשבועות הראשונים – לעיתים עוד לפני שהאם יודעת שהיא בהיריון – ולגרום לעיכוב בהתפתחות מערכת העצבים, לירידה ביכולות הלמידה והזיכרון, ואף לנזק בלתי הפיך למוח המתפתח.

למרות כל זאת, בישראל שיעור הצריכה של מלח מועשר ביוד נותר נמוך במיוחד, ורמות היוד שנמדדו באוכלוסייה, ובעיקר בקרב ילדים ונשים הרות, אינן עומדות בהמלצות ארגון הבריאות העולמי. הסכנה אינה מוחשית כמו כאב חד או חום גבוה, ולכן קל להתעלם ממנה. וזו בדיוק הבעיה: מדובר בחוסר שהוא “שקט", סמוי – אך כזה שעלול להותיר חותם ארוך טווח על הבריאות האישית ועל עתיד הדור הבא.

מה אתם יכולים לעשות כבר היום?

הדרך הפשוטה והנגישה ביותר להעלות את רמות היוד בגוף היא דרך התזונה. חשוב להבין שתכולת היוד במזון מושפעת מאופן הגידול, מאיכות הקרקע ומהזנת בעלי החיים.

מקורות עיקריים במזון ליוד:
• דגי ים: טונה, בקלה, מקרל וסלמון – עשירים יותר ביוד.
• מוצרי חלב (בעיקר חלב ניגר) וביצים – תכולת היוד משתנה, אך אלה מקורות זמינים ונפוצים.
• מלח שולחן או מלח גס מועשרים ביוד – הדרך היעילה והמדויקת ביותר להשלים חוסר. חשוב לבדוק את האריזה – לא כל מלח (ובטח לא מלח ים או הימלאיה) מכיל יוד.
• אצות ים – מקור עשיר במיוחד.
• תוספים – בהתאם לייעוץ רפואי, בעיקר לנשים הרות, מניקות או קבוצות סיכון, למשל אנשים עם מחלות של בלוטת התריס.

חשוב לזכור, יוד הוא מינרל חיוני, אך עודף שלו עלול להזיק. צריכה גבוהה במיוחד, בעיקר ממקורות מרוכזים כמו אצות ים מסוימות – למשל קלפ או קומבו – עלולה להביא לשיבוש בתפקוד בלוטת התריס.

בלוטת התריס (צילום: אינג'אימג')
בלוטת התריס (צילום: אינג'אימג')

אנשים בריאים לרוב מתמודדים היטב עם שינויים בצריכת יוד, זאת להבדיל מאוכלוסיות רגישות יותר, כמו אנשים עם מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס, נשים הרות, מניקות ותינוקות. במצבים כאלה, צריכה עודפת עלולה להוביל ליתר־פעילות של בלוטת התריס, או להפך – לתגובה של תת־פעילות. לכן גם כאשר בוחרים להוסיף יוד לתפריט, חשוב לעשות זאת באופן מבוקר, דרך מקורות מגוונים, ולפנות לייעוץ מקצועי במקרה של ספק.

פתרון לאומי לבעיה לאומית

נכון לשעת כתיבת שורות אלו, הצעת חוק לפיקוח על מחיר מלח מועשר ביוד ממתינה להתקדמות בכנסת. מטרת ההצעה כפולה: להפוך את המלח ל"מיודד" תרתי משמע, לא רק מבחינת היוד – אלא גם מבחינת המחיר. לפי ההצעה, שאותה יזמו חברי הכנסת ניסים ואטורי ואלי דלל, מחיר מלח מועשר ביוד לא יעלה על מחיר מלח רגיל הנמצא בפיקוח. אם ההצעה תתקבל, היא עשויה להוביל לשינוי דרמטי בצריכה ובבריאות הציבור.

לא פחות חשובה היא ההסברה. רבים בציבור אינם מודעים לכך שרוב המלח הנמכר בישראל כלל אינו מועשר ביוד, ושצריכתו היומית קריטית לבריאות תקינה. כדי להגיע לשינוי אמיתי, לא די לסמן על המדף מלח “עם יוד", צריך גם שהציבור יידע על כך. 





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים