Connect with us

כלכלה

ניר קיפניס על המעורבות של אביחי בוארון בהעלאת שכר נתניהו

Published

on




לפני שנתחיל, אזהרה: לפנינו סיפור מרתק, משתק, מדהים, אבל גם כזה שמעלה את מיצי הקיבה – אפילו ביחס לסיפורים אחרים מהמערכת הפוליטית הישראלית, שבה חשבנו שראינו כבר הכל.

מאיפה נתחיל? אולי מאיש הקש שעמד כפסאדה בחזית הסיפור. בעולם הפשע קוראים לאדם שכזה “קוף", אבל אנחנו לא במדור הפלילים, חלילה, אלא בכנסת ישראל (אף שלפעמים קצת קשה להבדיל), לכן נקרא לו בתוארו הרשמי: חבר הכנסת אביחי בוארון. לחבר הכנסת בוארון היה רעיון ליזום רפורמה שבמרכזה מנגנון אוטומטי לעדכון שכר בכירים במגזר הציבורי: נשיא בית המשפט העליון, נשיא המדינה, ראש הממשלה, הרמטכ"ל – וכך הלאה: שופטים, דיינים, חברי כנסת ושרים.

ייאמר מיד: במדינה מתוקנת אפשר שמדובר היה ביופי של רעיון (היו אחרים שהציעו זאת במרוצת השנים האחרונות): סוף כל סוף לא חברי הכנסת יחליטו על גובה שכרם, לא יעודכן שכר בכירים על פי המלצות כל מיני ועדות מטעם, אלא ייבנה מנגנון ידוע מראש שיקבע אוטומטית את שכרם של הנבחרים, ביחד עם שורה של מכהנים במשרות בכירות. נשמע הגיוני, נכון?

זהו, שיש קאץ': הן כתבנו “במדינה מתוקנת" – וישראל היא כבר מזמן לא כזאת.

מוסר כפול

אז מה ומי עמדו מאחורי הצעת החוק של ח"כ בוארון? נתחיל במה, במשפט אחד: רצון להגדיל את שכרו של ראש הממשלה. נתניהו הוא איש אמיד, אפילו מאוד, אבל הוא גם קצת חמדן: אוהב מתנות (כך על פי הצהרתו הרשמית והסברו מעל דוכן הכנסת שלפיו זה אפילו מותר), אוהב שמישהו אחר משלם את החשבונות: מאגודת ידידי הליכוד (כשם גנרי לכל מיני ארגונים ועמותות) – כל אותם גופים ששילמו את שכר היועצים, כלומר, לפני שנכנסו הקטארים לתמונה (לכאורה), דרך בקשות להכרה בשיפוצים במעונו הפרטי, המשך בבקשת שכר והחזר הוצאות ושכר לרעייתו – ועד ההלוואה שביקש לקבל מבן משפחה לצורך מימון הגנתו בבית המשפט. אז מה רע בעוד תוספת נחמדה של כמה אלפים לחודש?

הנהנים הבאים בתור היו השרים, שגם שכרם היה אמור לגדול בכמה אלפי שקלים, וגם חברי הכנסת היו אמורים לצאת נשכרים. מה שאולי מסביר לא רק את מה שעומד מאחורי הצעת החוק, אלא גם מי: המפלגה שיש לה גם הכי הרבה ח"כים, גם הכי הרבה שרים – ואפילו ראש ממשלה אחד.

בצלאל סמוטריץ', בנימין נתניהו (צילום: אריה לייב אדאמס, פלאש 90)
בצלאל סמוטריץ', בנימין נתניהו (צילום: אריה לייב אדאמס, פלאש 90)

כלומר, מתגנב ללב חשש שמא בוארון נשלח למשימה על ידי הבכירים שבבכירים – כי ככה זה במפלגה שפעם הייתה של בגין ושמיר: כדי להיות שר ביום מן הימים, צריך לעשות את העבודה המלוכלכת כחבר כנסת זוטר.

העלאת שכר לנבחרי ציבור היא תמיד אקט בעייתי, אבל כשהיא מתבצעת במקביל לקיצוץ רוחבי, גזירות על הציבור, הפחתת שכר לעובדי מדינה, מה שנראה כמו גל שביתות ועלייה פראית ביוקר המחיה, הרי שהיא כמעט התאבדות פוליטית, אפילו מול ה"בייס" המפורסם. מי “התנדב" להיות הצדיק, הילד ההולנדי הקטן עם האצבע בסכר? ניחשתם נכון, האיש שעומד בראש משרד האוצר: בצלאל סמוטריץ'. בתמימות של כיפה אדומה, שבסך הכל הלכה לבקר את הגרנדמייזר שלה, זעק הלה בקול גדול: “לא במשמרת שלי!".

אכן עמדה מוסרית עילאית, שכל שר אוצר שפוי צריך להביע לפני שהוא שודד את קופת המדינה למימון במיליארדים של משתמטים לומדי תורה, לפני שהוא הופך את משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות של השרה אורית סטרוק לצינור שמזרים מאות מיליוני שקלים היישר אל הבייס, ולפני שהוא עושק אזרחים תמימים שעובדים לפרנסתם ומשרתים במילואים.

תם ולא נשלם

אז מה יש בו, דווקא בחוק הזה, שגרם לסמוטריץ' להכריז: “לא יהיה שדרוג אלא שנמוך", כלומר – עדכון כלפי מטה?

ובכן, הנה מה שמשותף הן למציע החוק והן לשר האוצר: יצר הנקמה. כי במקרה של הצמדת שכר שתפסח על הדרג הפוליטי (ראש ממשלה, השרים והח"כים), ובמקרה של עדכון כלפי מטה, כפי שהציע סמוטריץ', מי שהיו אמורים לשלם את המחיר הם בכירי השופטים, ששכרם הגבוה היה מקוצץ בעשרות אחוזים. יפה, נכון? גם יוצאים צדיקים שמוותרים על התוספת וגם פוגעים עוד קצת במערכת המשפט.

הכל עבד לפי התוכנית: בוארון יזם, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את החוק להצבעה בקריאה טרומית במליאה, סמוטריץ' יעני התנגד, ואף בוארון עצמו הבהיר ששכר נבחרי הציבור לא יעלה – ובסופו של דבר, ביום רביעי השבוע, היום שבו הייתה אמורה מליאת הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה טרומית, משכה יד נעלמה את ההצעה מעל סדר יומה. פוף.

תם הטקס? אולי, אבל אולי כדאי להוסיף: תם ולא נשלם. כבר למדנו שהצעות חוק הזויות שמופיעות במערכה הראשונה הופכות לסלע קיומנו במערכה השלישית – ולכנסת יש הרי עוד זמן רב עד לסוף מושב הקיץ. אז איכשהו עולה איזו תחושה משונה שאפשר שמישהו ימצא תירוץ ללמה מוכרחים דווקא עכשיו, שיגידו שאין ברירה אלא להפסיק את חגיגת השכר במערכת המשפט, שישנו עמדה מקצה אל קצה: קצת כמו במקרה של ועדת החקירה הממלכתית, שבימים הראשונים היה קונצנזוס מוחלט שתוקם – ואילו השבוע הוחלט שלא בקרוב, כי הממשלה החליטה להעצים את הלחימה.

לפיכך, נסכם: גם אם לא ייחקק החוק בכנסת הנוכחית, יש פה דוגמה נהדרת למה שמעניין באמת את חברי הקואליציה – במה הם עוסקים בזמן שהמדינה נשרפת מבפנים, מה חשוב להם בעת שחטופים מתים, חיילים נופלים, המורים שובתים, הקטל בדרכים שובר שיאים ומילואימניקים ששבים הביתה אחרי חודשים ארוכים מוצאים עסקים שנחרבים, קידום שנבלם או יחסים משפחתיים מעורערים.

זה מה שמעניין אותם: לחמוד עוד מעט, לחמוס עוד קצת, להכניס עוד סטיפה לכיסים. ואולי אפשר להבין אותם: על פי כל סקר, רובם יהיו בקרוב מובטלים.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלכלה

היום שהיה בבורסה: המדדים נצבעו ירוק

Published

on




הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.

שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס. 

פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)

ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.

המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.

ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.

השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.





Source link

Continue Reading

כלכלה

יום השיבוש השני: ירידה חדה בהוצאות האשראי

Published

on




אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.

נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.

חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)

כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.





Source link

Continue Reading

כלכלה

חידוש משמעותי באפליקציית ג׳מיני של גוגל: עריכת תמונות מתקדמת

Published

on




אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.

בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.

באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.

שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)

יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.

האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.

העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.

ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים