כלכלה
ניר קיפניס בשלוש תובנות כלכליות תוך צפייה בגמר ליגת האלופות
כמו רבים מהקוראים, גם אני ישבתי מול הטלוויזיה במוצאי השבת שעברה, זאת שקדמה לחג השבועות, וצפיתי בגמר ליגת האלופות בכדורגל. צפיתי ונחרדתי: לא רק מהכמות של דגלי פלסטין ביציעים שבהם הניפו פעם תיירי כדורגל בגאווה את דגלי ישראל, אלא קודם כל מניצחון הנעורים על הניסיון – ניצחון בנוק־אאוט.
למי שלא מצוי ברזי המשחק נגלה שחבורת השחקנים הצעירה של פריז סן ז'רמן הלמה בחבורה המבוגרת יותר של אינטר מילאנו. נכון שלא רק הבדלי גיל היו על הדשא במשחק הגמר שהתקיים במינכן, אבל פער של חמש שנים בגיל הממוצע בין שתי הקבוצות הוא פער משמעותי מאוד בכדורגל.
למה זה הציק לי? כי קשה להשתחרר מהרושם שבכל אשר נפנה הולך ופוחת ערכו של ניסיון החיים: לא רק על הדשא במשחק הגמר של הצ'מפיונס־ליג, אלא גם בכלל בחיים. כלומר לא רק אצל מאמני כדורגל שמעדיפים כוח מתפרץ, כמו שיש רק לבני עשרים וקצת, על פני הניסיון של שחקן שמבוגר מהם בעשור (אלא אם כן מדובר בליגה הישראלית, האיטית והמסורבלת, שבה “קשיש" כערן זהבי מסוגל להיות הכובש המצטיין של מחזורי ההכרעה), אלא גם אצל מעסיקים שמעדיפים כוח אדם צעיר על פני מי שצבר קילומטראז' בנתיבי החיים.
הבדיחה הישנה (והגסה) גורסת ש"כל אחד בוכה מהמקום הכואב שלו" – ולא אכחד מפניכם: בגיל שמתקרב ל־56 הפחד הכי גדול של גבר, אולי במקום השני לאחר הבריאות, הוא להפוך ללא רלוונטי. יש מי שתוקף את הבעיה בכך שהוא ממציא את עצמו מחדש, מתעדכן והופך להיות בורג לגיטימי, שלא לומר חיוני, במערכות שמהן בנויים חייו. לעומת זאת, יש מי שטועים לחשוב שסגנון לבוש אופנתי ואימוץ של ז'רגון עדכני יעשו עבורם את העבודה, בעוד למעשה הם רק מדגישים עוד יותר את הפערים.
כסף ותבונה
רק שעם כל הכבוד להרהורי הגיל שלי, מדובר בלקח משני בלבד מאותו גמר, שסיים רשמית את עונת הכדורגל למועדונים. הלקח הראשון הוא כוחו המוגבל של הממון.
מרוב שהתרגלנו לכך שכסף קונה הכל בחיים, אנחנו מתקשים להאמין עת אנו נתקלים במגבלות כוחו של הכסף. נכון שהדבר העיקרי שמייצר רווחים הוא כסף, כלומר – לאיש עשיר קל להתעשר עוד יותר מאשר למי שמחפש את האקזיט הראשון שלו, ובכל זאת, כמו שהוכיחה פ.ס.ז' בגמר מול אינטר: כסף אינו חזות הכל.
עכשיו יתפרץ עליי ההוא שדווקא כן מבין בכדורגל ויטען שאין לי מושג על מה אני מדבר: הן הקבוצה הפריזאית היא הסמן הימני של הכסף הגדול והחדש בכדורגל העולמי. הוא הגיע מאותה מדינה – קטאר – שקנתה אירוח מונדיאל בכספי שוחד, ובעודף שנותר לה בכיס רכשה (לכאורה) גם לשכת ראש ממשלה של מדינה מסוימת במזרח התיכון. אז דווקא היא הסימן למגבלות כוחו של הממון?
ובכן, כן: הקטארים (ונסיכי נפט אחרים) נכנסו להשקעות מסיביות בתחום הכדורגל מתוך אמונה שכסף קונה הכל. הם הביאו לקבוצה שלהם את שני השמות העצומים בכדורגל העולמי: ליאו מסי, הכוכב הארגנטיני של ברצלונה, וניימאר מברזיל, שכיכב אף הוא בעיקר בבירת קטלוניה. אליהם הוסיפו את הכישרון הצעיר שעליו דיברו כולם בתור "הדבר הגדול הבא", קיליאן אמבפה הצרפתי – וחשבו שבכך יביאו את התואר החשוב ביותר לקבוצתם.
ובכן, הם טעו – ולא רק הם: כך היה גם עם הכסף מאיחוד האמירויות שהושקע במנצ'סטר סיטי והמיליארדים שהשקיע רומן אברמוביץ' בצ'לסי, ויש עוד דוגמאות של בעלים עשירים שחשבו שהתואר מחכה למי שישיג ויציג את הסגל הנוצץ ביותר. אז נכון שכל השלוש (פ.ס.ז', צ'לסי וסיטי) השיגו לבסוף את התואר הנכסף (הדרך לאליפות מקומית במדינותיהן הייתה קצרה יותר), אבל כולן, בלי יוצא מן הכלל, השיגו אותו לא עת בזבזו כל סכום שעלה על הדעת, אלא רק אחרי שהצליחו לאחד כסף עם תבונה. כלומר הפסיקו לקנות (רק) יקר והתחילו לקנות חכם.
ולא פחות חשוב מהכסף: כמעט כל בעלים עשיר למד שהדרך להצלחה עוברת בניתוק קל מהאגו ומהרצון להיות גם בעל הדעה, ולמד שהרכש הטוב ביותר אינו שחקן, אלא מנג'ר שיידע לנתב את הכסף למקומות הנכונים, לאו דווקא הנוצצים ביותר.
דגל שחור
הבטחנו התייחסות לדגלי פלסטין הרבים שנראו ביציעים במינכן, בעיקר בידי אוהדי פ.ס.ז'. אפשר לפטור את הגישה הזאת בתור "צביעות", אפשר להזכיר שמהגרים מוסלמים כבשו את רחובות פריז עוד לפני שנסיכי נפט קנו את קבוצת הכדורגל שלה, וכשהגמר נערך ביום שבו עיר שהיא יעד תיירותי פופולרי כמו ברצלונה (שהיא גם הקבוצה שבה עשה המאמן של הצרפתים לואיס אנריקה את רוב הקריירה שלו) מנתקת את יחסיה עם ישראל, אפשר לגנות את המהירות שבה עמים בדלניים כמו הקטלונים, הבסקים או האיריים מאמצים בחיבוק חם את הנרטיב של הפלסטינים.
כל ביקורת כזאת תהיה נכונה. רק שבשורה התחתונה קשה שלא לשים לב שביציעים שבהם נהגו אוהדי כדורגל ישראלים לתלות בגאווה את דגלי ישראל (ללא קשר לזהות הלאומית של הקבוצות שעל הדשא), מתנוססים עתה דגלי הרוצחים מ־7 באוקטובר. זה לא רק צורם בעין, אלא גם מעלה מחשבות מדאיגות על היחס לישראל בעולם, ועל המחיר שנתחיל לשלם בקרוב על מה שמעוללת לתדמיתנו המלחמה המתמשכת.
בינתיים אנחנו סופגים קצת חרם אקדמי, פה ושם גם תרבותי, לפעמים השהייה של איזה מיזם משותף, אבל התחושה היא שהשבר הגדול עוד לפנינו, שבקרוב מאוד יתחילו גם חברות ואנשי עסקים מישראל לשלם את מחיר מעמדנו המידרדר – זה שעוד יפגע בכיס של כולנו. אז הנה לנו שלוש תובנות כלכליות ממשחק גמר ליגת האלופות – ולא תאמינו: אלו עדיין שתיים פחות ממספר השערים שכבשו הצרפתים לרשת האיטלקית.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות