מלחמת עצמאות? או ניסיון פלישה עוין? שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר נכנסו הלילה למסלול התגוששות שרק אחד מהם ייצא מנצח והשני יידרש ללכת עם הזנב בין הרגלים או אפילו הביתה. 

צה״ל טוען ובצדק מסויים כי מינויים של קצינים בכירים הוא במשבצת הבלעדית של המטה הכללי והעומד בראשו הרמטכ״ל. למה? מכמה סיבות ראשית צה״ל הוא גוף היררכי שבראשו עומד המפקד הצבאי ובמקרה זה הרמטכ״ל. בגוף היררכי לא מוצאים מכרזים ולא ממנים חברי מרכז מפלגה כזאת או אחרת וגם אסר שבעלי עניין ואינטרס מטעם ינהלו קמפיין קידום למועמד כזה או אחר.

 לאחרונה באחת מהחברות הממשלתיות פרש מנכ״ל החברה. מדובר בחברה שמעניקה שירותים על בסיס יום יומי לחלקים גדולים מאזרחי ישראל. אחד הסגנים, איש מקצוע העריך כי על פי הסדר התקין הוא ייקרא לדגל לשמש לפחות ממלא מקום עד שהליך בחינת מחליף תתבצע. היו״ר פנה לשר הממונה ושמע מהשר שאלה: ״הוא יכול להביא לנו קולות?״.

צה״ל הוא צבא העם. מתנהל בממלכתיות כאשר אין ואסור שיהיה בו שיח פוליטי מכל סוג. בצה״ל רואים מה קרה למשטרת ישראל תחת הנהגתם של המפכ״ל קובי שבתאי והמפכ״ל הנוכחי דני לוי. 

היא הפכה כבר מזמן למשטרת בן גביר. משטרה פוליטית שמשרתת את המלוכה ולא את הממלכה. יותר ויותר אירועים מלמדים שמפקדי המחוזות של המשטרה איבדו את היכולת שלהם לפקד ולנהל את היחידות. זה הגיע למצב שראשי ערים המקורבים למפלגות השלטון וכן עסקנים פוליטים עושים לובי לקצינים כדי למנותם למפקדי תחנות או מפקדי מרחבים על פי שיקול העדפה של ראש העיר או העסקן. 

בסוף השבוע נשמעה העדות של ניצב בדימוס עמי אשד מפקד מחוז תל אביב שהודח רק בגלל שלא ישר קוו עם הגחמות הפוליטיות של השר הממונה. גם דבריה של ניצב בדימוס סיגל בר צבי לפני שבועיים צרכים להדאיג כל אזרח במדינה. היום מי שמנהל ומפקד על המשטרה הוא השר איתמר בן גביר ולא ״מפכ״ל בובה״ התורן. בן גביר מראיין היום קצינים בדרגת רפ״ק וקובע מי מהם יקודם ולאן. 

הרמטכ״ל אייל זמיר מבין שאם הוא יפתח חריץ קטן להתערבות גורם פוליטי במינוי קצינים בצה״ל אפשר יהיה לסגור את המטה הכללי וללכת להתפקד במצודת זאב או במרכז מפלגה אחר.

אבל גרוע מכך הוא יהפוך את צה״ל למרכז חלוקת הג׳ובים הגדול בעולם ובמקביל יפרק את סדר ההתנהלות של הפיקוד הצבאי. כך למשל בעל עניין יבקש למנות קצין מסויים למפקד בה״ד 1 והקצין שירגיש מחוייב למי שמינה אותו יגמול בקבלה לקורס היוקרתי ממועמדים שהפוליטיקאי חפץ ביקירם. או שמתיישבים וראשי רשויות בחבל ארץ מסויים בדרום, בצפון או במרכז יבקשו למנות למפקד אוגדה קצין שהוא יוגדר ״כנוח״ להם ועל פי הלחץ והרצונות שלהם תגבש את תפיסת הביטחון באותה אוגדה מרחבית. 

שר הביטחון ישראל כ"ץ כך נראה, ניסה לבצע השתלטות על המטה הכללי ולהפוך את צה״ל לסניף של מפלגה. ההודעה הלילה שיצאה מלשכתו לא היתה במקום – לא במהות ולא בדרך. זה נראה כנסיון לבצע השתלטות כוחנית. צה״ל בנתיים הוא לא המשטרה. התרבות הארגונית שלו שונה והרמטכ״ל הוא לא המפכ״ל, האופי שלהם שונה. והתגובה של צה״ל היתה חריפה ולא צפויה. 

ראשית, רשימת המועמדים לשיבוצים לא הוצאה באופן רשמי על ידי צה״ל. אלא דלפה לקבוצות הטלגרם כמו הרבה הודעות שדולפות לטלגרם, כמו מבצעי חילוץ חטופים חיים וחללים. כמו על אירועי נפגעים בעזה ובלבנון. שר הביטחון ישראל כ"ץ קפץ על ההודעה שדלפה ומיהר להוציא הודעה שתיצור סוג של ״סדרת חינוך״ לרמטכ״ל שמגלה בימים האחרונים עמוד שדרה מול ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו. 

הנוהל עד היום היה שהרמטכ״ל היה מעביר לדיון עם שר הביטחון את רשימת השמות של הקצינים המועמדים לשיבוץ על פי תפקיד בהתאם לדיון שהתקיים במטכ״ל. השר אמור לקבל את הרשימה ולאשר אותה. רק במקרים חריגים הוא יכול לבקש הבהרות או אף להתנגד למינוי של קצין כזה או אחר. 

במקרה הלילה כל הקצינים שהועלו לקידום או חשיבות, הם קצינים מצטיינים שלקחו חלק באופן מעורר כבוד והערכה בלחימה בזירות הלחימה השונות של מלחמת חרבות ברזל. הבוקר ניסה השר כ"ץ לחלץ עצמו מהברוך שנכנס אליו ובהודעה שהוציא נאמר בין היתר: ״מאחר ומדובר במינויים משותפים לשר הביטחון ולרמטכ"ל, יש נוהל מקובל למינויים מדרגת אל"מ ומעלה בצה"ל, שבו הרמטכ"ל נפגש עם שר הביטחון ומציג בפניו מספר מועמדים אפשריים לכל תפקיד, תוך הצגת הנימוקים, והשר, לאחר שמתייעץ ובוחן את הדברים מגבש את המדיניות ואת עמדתו בנושא המינויים ומאפשר את המשך תהליך המינוי המובא לאישורו הסופי. כך היה בזמן הרמטכ"ל הקודם וגם הנוכחי. לא מתקיים דיון שיבוצים בצה"ל לפני ביצוע התהליך הנ"ל". גם במקרה זה השר הבהיר לרמטכ"ל כי הוא צריך פרק זמן נוסף ואין לקיים את הליך הדיון בשיבוצים בשלב זה.

"היו בעבר מקרים בהם השר לא אישר מועמדים מסוימים בשל מעורבותם באירועי ה-7 באוקטובר, והיו מקרים בהם קשר בין אישור מינויים לבין סיום ביצוע התחקירים לגבי המלחמה. בנוגע לסבב המינויים הנוכחי, שר הביטחון ישראל כ"ץ ישקול האם לקדם מפקדים בכירים בגזרת עזה שלא מילאו את מכסת הזמן המקובלת לתפקידם לתפקידים אחרים לפני השלמת משימת הכרעת החמאס בעזה". 

הכרעת החמאס בעזה ושחרור החטופים היא המשימה החשובה והדחופה ביותר העומדת כעת בפני צה"ל, ויש לרכז את כל הכוחות הפיקודיים הקיימים כדי להשלים אותה בהקדם. אחד הקריטריונים לקידום בדיוני השיבוצים שיתקיימו בהמשך יהיה גם הצלחת העמידה במשימה.

"בנוסף לכך, כפי שהיה בעבר, ייבחן קידומם של קצינים ששירתו בתפקידים פיקודיים בגזרת עזה באירועי ה-7 לאוקטובר, וכן של קצינים ששמם נקשר לאירועים חריגים בעבר. הדרג הצבאי כפוף לשר הביטחון ויפעל בהתאם להנחיותיו ולמדיניות שייקבע״, כך סיים את דבריו.