מלחמת עצמאות? או ניסיון פלישה עוין? שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ״ל רא״ל אייל זמירנכנסו הלילה למסלול התגוששות שרק אחד מהם ייצא מנצח והשני יידרש ללכת עם הזנב בין הרגלים או אפילו הביתה.
צה״ל טוען ובצדק מסויים כי מינויים של קצינים בכירים הוא במשבצת הבלעדית של המטה הכללי והעומד בראשו הרמטכ״ל. למה? מכמה סיבות ראשית צה״ל הוא גוף היררכי שבראשו עומד המפקד הצבאי ובמקרה זה הרמטכ״ל. בגוף היררכי לא מוצאים מכרזים ולא ממנים חברי מרכז מפלגה כזאת או אחרת וגם אסר שבעלי עניין ואינטרס מטעם ינהלו קמפיין קידום למועמד כזה או אחר.
הרמטכ"ל אייל זמיר בהערכת המצב (צילום: דובר צה"ל)
לאחרונה באחת מהחברות הממשלתיות פרש מנכ״ל החברה. מדובר בחברה שמעניקה שירותים על בסיס יום יומי לחלקים גדולים מאזרחי ישראל. אחד הסגנים, איש מקצוע העריך כי על פי הסדר התקין הוא ייקרא לדגל לשמש לפחות ממלא מקום עד שהליך בחינת מחליף תתבצע. היו״ר פנה לשר הממונה ושמע מהשר שאלה: ״הוא יכול להביא לנו קולות?״.
צה״ל הוא צבא העם. מתנהל בממלכתיות כאשר אין ואסור שיהיה בו שיח פוליטי מכל סוג. בצה״ל רואים מה קרה למשטרת ישראל תחת הנהגתם של המפכ״ל קובי שבתאי והמפכ״ל הנוכחי דני לוי.
היא הפכה כבר מזמן למשטרת בן גביר. משטרה פוליטית שמשרתת את המלוכה ולא את הממלכה. יותר ויותר אירועים מלמדים שמפקדי המחוזות של המשטרה איבדו את היכולת שלהם לפקד ולנהל את היחידות. זה הגיע למצב שראשי ערים המקורבים למפלגות השלטון וכן עסקנים פוליטים עושים לובי לקצינים כדי למנותם למפקדי תחנות או מפקדי מרחבים על פי שיקול העדפה של ראש העיר או העסקן.
הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, בסיור והערכת מצב ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
בסוף השבוע נשמעה העדות של ניצב בדימוס עמי אשד מפקד מחוז תל אביב שהודח רק בגלל שלא ישר קוו עם הגחמות הפוליטיות של השר הממונה. גם דבריה של ניצב בדימוס סיגל בר צבי לפני שבועיים צרכים להדאיג כל אזרח במדינה. היום מי שמנהל ומפקד על המשטרה הוא השר איתמר בן גביר ולא ״מפכ״ל בובה״ התורן. בן גביר מראיין היום קצינים בדרגת רפ״ק וקובע מי מהם יקודם ולאן.
הרמטכ״ל אייל זמיר מבין שאם הוא יפתח חריץ קטן להתערבות גורם פוליטי במינוי קצינים בצה״ל אפשר יהיה לסגור את המטה הכללי וללכת להתפקד במצודת זאב או במרכז מפלגה אחר.
אבל גרוע מכך הוא יהפוך את צה״ל למרכז חלוקת הג׳ובים הגדול בעולם ובמקביל יפרק את סדר ההתנהלות של הפיקוד הצבאי. כך למשל בעל עניין יבקש למנות קצין מסויים למפקד בה״ד 1 והקצין שירגיש מחוייב למי שמינה אותו יגמול בקבלה לקורס היוקרתי ממועמדים שהפוליטיקאי חפץ ביקירם. או שמתיישבים וראשי רשויות בחבל ארץ מסויים בדרום, בצפון או במרכז יבקשו למנות למפקד אוגדה קצין שהוא יוגדר ״כנוח״ להם ועל פי הלחץ והרצונות שלהם תגבש את תפיסת הביטחון באותה אוגדה מרחבית.
ישראל כ"ץ בהערכת המצב (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
שר הביטחון ישראל כ"ץ כך נראה, ניסה לבצע השתלטות על המטה הכללי ולהפוך את צה״ל לסניף של מפלגה. ההודעה הלילה שיצאה מלשכתו לא היתה במקום – לא במהות ולא בדרך. זה נראה כנסיון לבצע השתלטות כוחנית. צה״ל בנתיים הוא לא המשטרה. התרבות הארגונית שלו שונה והרמטכ״ל הוא לא המפכ״ל, האופי שלהם שונה. והתגובה של צה״ל היתה חריפה ולא צפויה.
ראשית, רשימת המועמדים לשיבוצים לא הוצאה באופן רשמי על ידי צה״ל. אלא דלפה לקבוצות הטלגרם כמו הרבה הודעות שדולפות לטלגרם, כמו מבצעי חילוץ חטופים חיים וחללים. כמו על אירועי נפגעים בעזה ובלבנון. שר הביטחון ישראל כ"ץ קפץ על ההודעה שדלפה ומיהר להוציא הודעה שתיצור סוג של ״סדרת חינוך״ לרמטכ״ל שמגלה בימים האחרונים עמוד שדרה מול ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו.
הנוהל עד היום היה שהרמטכ״ל היה מעביר לדיון עם שר הביטחון את רשימת השמות של הקצינים המועמדים לשיבוץ על פי תפקיד בהתאם לדיון שהתקיים במטכ״ל. השר אמור לקבל את הרשימה ולאשר אותה. רק במקרים חריגים הוא יכול לבקש הבהרות או אף להתנגד למינוי של קצין כזה או אחר.
במקרה הלילה כל הקצינים שהועלו לקידום או חשיבות, הם קצינים מצטיינים שלקחו חלק באופן מעורר כבוד והערכה בלחימה בזירות הלחימה השונות של מלחמת חרבות ברזל. הבוקר ניסה השר כ"ץ לחלץ עצמו מהברוך שנכנס אליו ובהודעה שהוציא נאמר בין היתר: ״מאחר ומדובר במינויים משותפים לשר הביטחון ולרמטכ"ל, יש נוהל מקובל למינויים מדרגת אל"מ ומעלה בצה"ל, שבו הרמטכ"ל נפגש עם שר הביטחון ומציג בפניו מספר מועמדים אפשריים לכל תפקיד, תוך הצגת הנימוקים, והשר, לאחר שמתייעץ ובוחן את הדברים מגבש את המדיניות ואת עמדתו בנושא המינויים ומאפשר את המשך תהליך המינוי המובא לאישורו הסופי. כך היה בזמן הרמטכ"ל הקודם וגם הנוכחי. לא מתקיים דיון שיבוצים בצה"ל לפני ביצוע התהליך הנ"ל". גם במקרה זה השר הבהיר לרמטכ"ל כי הוא צריך פרק זמן נוסף ואין לקיים את הליך הדיון בשיבוצים בשלב זה.
"היו בעבר מקרים בהם השר לא אישר מועמדים מסוימים בשל מעורבותם באירועי ה-7 באוקטובר, והיו מקרים בהם קשר בין אישור מינויים לבין סיום ביצוע התחקירים לגבי המלחמה. בנוגע לסבב המינויים הנוכחי, שר הביטחון ישראל כ"ץ ישקול האם לקדם מפקדים בכירים בגזרת עזה שלא מילאו את מכסת הזמן המקובלת לתפקידם לתפקידים אחרים לפני השלמת משימת הכרעת החמאס בעזה".
הכרעת החמאס בעזה ושחרור החטופים היא המשימה החשובה והדחופה ביותר העומדת כעת בפני צה"ל, ויש לרכז את כל הכוחות הפיקודיים הקיימים כדי להשלים אותה בהקדם. אחד הקריטריונים לקידום בדיוני השיבוצים שיתקיימו בהמשך יהיה גם הצלחת העמידה במשימה.
"בנוסף לכך, כפי שהיה בעבר, ייבחן קידומם של קצינים ששירתו בתפקידים פיקודיים בגזרת עזה באירועי ה-7 לאוקטובר, וכן של קצינים ששמם נקשר לאירועים חריגים בעבר. הדרג הצבאי כפוף לשר הביטחון ויפעל בהתאם להנחיותיו ולמדיניות שייקבע״, כך סיים את דבריו.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.