משרד החוץ האמריקאי שוקל להעניק 500 מיליון דולר לקרן החדשה לסיוע ההומניטרי לרצועת עזה (GHF), כך דווח אתמול (שישי) בסוכנות הידיעות רויטרס מפי מקורות המעורים בפרטים ובכירים אמריקאים לשעבר. המהלך יעמיק את המעורבות האמריקאית במאמץ שנוי במחלוקת, הנתון לאלימות וכאוס. הכסף אמור להגיע מהסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID), שמתמזגת כעת למשרד החוץ.
התוכנית נתקלת בהתנגדות מפקידים אמריקאים החוששים מהירי בפלסטינים ליד אתרי חלוקת הסיוע ומיכולות הקרן. הקרן לסיוע זוכה לביקורת חריפה מארגונים הומניטריים, כולל האו"ם, על חוסר ניטרליות לכאורה. הקרן החלה לחלק סיוע בשבוע שעבר תוך אזהרות שרוב תושבי עזה נמצאים בסיכון לרעב לאחר שישראל מנעה הכנסת סיוע למשך 11 שבועות שהסתיימו ב-19 במאי.
פעילי צו 9 חוסמים את הסיוע ההומניטארי בנמל אשדוד. 27.5.25 (צילום: צו 9)
בעיות תפעוליות רבות פוקדות את הקרן: עובדים בכירים פרשו ממנה, והיא נאלצה להפסיק חלוקות פעמיים השבוע כשהמונים הציפו את מרכזי החלוקה. הקרן משתמשת בחברות ביטחון ולוגיסטיקה פרטיות אמריקאיות להובלת סיוע לעזה. על פי דיווח של רויטרס, חברת השקעות פרטית מקנאלי קפיטל משיקגו מעורבת כלכלית בקבלן המפקח על הלוגיסטיקה והביטחון של הקרן.
למרות שממשל טראמפ וישראל מכחישים מימון של הקרן, שניהם לוחצים על האו"ם וארגוני סיוע בינלאומיים לעבוד איתה, בטענה שסיוע שחולק על ידי האו"ם נלקח על ידי ארגון הטרור חמאס. בינתיים, הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי נמצאת בפירוק כמעט מלא כחלק מהאג'נדה "אמריקה תחילה" של טראמפ, עם ביטול 80 אחוז מהתוכניות ופיטורי רוב הצוות.
חמושים בעזה יורים לעבר אזרחים עזתים בדרכם לאסוף סיוע הומניטרי (צילום :דובר צה"ל)
המקורות מצביעים על קן ג'קסון, ממלא מקום סגן מנהל הסוכנות, כתומך המרכזי בהעברת 500 מיליון הדולר לקרן. לפי המקורות, ישראל ביקשה את הכספים לכיסוי עלויות פעילות הקרן למשך 180 יום. פקידים אמריקאים חוששים מהצפיפות במרכזי החלוקה ומהאלימות הקשה, ודורשים מעורבות של ארגונים לא ממשלתיים מנוסים בתחום הסיוע – דרישה שישראל ככל הנראה תתנגד לה.
בתוך כך, בתי חולים בעזה דיווחו על יותר מ-80 הרוגים ומאות פצועים ליד נקודות החלוקה של הקרן בין התאריכים 1-3 ביוני. מתוך שלושת המרכזים שהקרן פתחה, רק שניים פועלים כעת. עדים מאשימים חיילים ברצח, בעוד צה"ל טוען שירה יריות אזהרה לעבר חשודים שהתקרבו לעמדותיו.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.