בדיון שנערך היום (שני) בבג”ץ בעתירת התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות נגד העברת מלגות לאברכים במוסדות תורניים, התברר כי עשרות מיליוני שקלים מועברים מדי שנה למוסדות שאינם כפופים לפיקוח ממשלתי, בלי קריטריונים סדורים, בלי בחינת נזקקות, ובלי כלים אפקטיביים לבקרה על השימוש בכספי הציבור.
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, והשופטת דפנה ברק-ארז ביקרו בחריפות את היעדר השקיפות. השופטת ברק-ארז שאלה: “איך ניתן לדעת כמה מהכספים הועברו לדמי קיום וכמה לפעילות מוסדית – אם הכול מופיע תחת שם תקציבי אחד?”. הנשיא עמית הוסיף: “לכוללים אין קריטריונים – כל דכפין יקבל. זה שונה מהמלגות שניתנות בתחומים אחרים כמו ספורט או שנת שירות”.
יצחק עמית (צילום: פלאש 90)
במהלך הדיון, נציגת המדינה הודתה כי חלק משמעותי מהתקציב מועבר כמלגות לאברכים, אך טענה כי זו מדיניות ממשלתית לגיטימית. השופטים לא קיבלו טענה זו כמובן מאליו, והזכירו כי “מדיניות איננה פוטרת מהצורך לעמוד בעיקרון השוויון הקבוע בחוק”.
יו”ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, סיון קורן: "אי אפשר להמשיך להתעלם מהדור שנושא על גבו את עתיד המדינה – לומד, עובד, משרת ותורם – בזמן שהמדינה מעבירה מיליארדים בלי פיקוח לקבוצה אחת בלבד. צעדים אלה פוגעים בשוויון, בכלכלה ובאמון הציבור".
עוד אמרה: "הגענו לבג”ץ כדי להציב מראה מול המדינה ולהזכיר לה בקול ברור: יש ציבור סטודנטיאלי רחב, תורם ומשמעותי, שלא זוכה להתייחסות הוגנת. בזמן שסטודנטים מכלל המגזרים מתמודדים עם יוקר המחיה, מתקשים לממן לימודים ונושאים בנטל האזרחי והצבאי – המדינה ממשיכה להעביר סכומי עתק, הרחק מעיני הציבור ובלי כל מנגנון פיקוח".
היא הוסיפה: "התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות, ותפעל בכל הכלים העומדים לרשותה לקידום זכויותיהם של הסטודנטים בישראל, ולשמירה על שוויון, שקיפות וצדק תקציבי".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.