נגידת בנק ישראל לשעבר מזהירה: "כיבוש עזה הוא תרחיש בלהות כלכלי"

בעוד המערכת הפוליטית מתמקדת בשאלות הביטחונית והמדיניות שעולות מהדיון הציבורי סביב "היום שאחרי" ברצועת עזה, כלכלנים רבים מבקשים להפנות את הזרקור בנוסף גם להשלכות התקציביות של כל תרחיש שעלולות ללוות אותנו עוד שנים קדימה.

על רקע זה התארחה פרופ׳ קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל וכיום עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, בפודקאסט "סדר חדש" של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהנחיית יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי שחם.

פלוג הציגה שם ניתוח כלכלי לשני התרחישים המרכזיים, והזהירה כי בשניהם נטל התקציב יהיה כבד ביותר: או כיבוש עזה והקמת ממשל צבאי, אותו הגדירה "תרחיש בלהות", או הפסקת אש מיידית – שגם היא תגרור עלייה מתמשכת בהוצאה הביטחונית ופגיעה נוספת בהוצאה האזרחית.

לדבריה, כיבוש הרצועה יעלה למשק הישראלי סכומי עתק: בין 20 ל־25 מיליארד שקלים לשלב הצבאי הראשוני, עוד כ־20 מיליארד שקלים מדי שנה לניהול ממשל צבאי על שני מיליון תושבים, וכ־10 מיליארד שקלים נוספים לשנה לצרכים הומניטריים בסיסיים.

לכך מתווספת עלות השיקום של עזה, שהוערכה על פי דיווחים בינלאומיים ב־53 מיליארד דולר – כ־185 מיליארד שקלים. פלוג הזהירה כי אם לא יימצא מימון בינלאומי, הנטל כולו ייפול על ישראל ויתבטא בהעמקת החוב והגירעון, בעלויות ריבית גבוהות ובצמצום השירותים האזרחיים.

גם תרחיש הפסקת הלחימה, אמרה, איננו פטור מהשלכות כבדות. ההוצאה הביטחונית צפויה לגדול בכ־25 מיליארד שקלים בשנה לאורך עשור לפחות, מה שיוביל בהכרח לפגיעה בהוצאה האזרחית. פלוג הזכירה כי ישראל ממילא נמצאת ברמה נמוכה מאוד של השקעה אזרחית ביחס למדינות ה־OECD, וכי כל תוספת לתקציב הביטחון תחייב קיצוצים חדים נוספים בתחומים כמו חינוך, בריאות ורווחה.

היא הצביעה על כך שתקציב הביטחון לשנת 2025 כבר זינק ל־114 מיליארד שקלים – כמעט כפול מהתקציב השנתי הרגיל לפני המלחמה שעמד על כ־60 מיליארד שקלים – ולכך נוספו עלויות המלחמה עצמה. התוצאה היא העלאות מסים, צמצום בשירותים האזרחיים וגירעון שנע סביב חמישה אחוזים.

"אי אפשר יהיה להימנע מהעלאות מסים נוספות", קבעה. לדבריה, בסיס המס בישראל צר במיוחד, כאשר כ־60 אחוז מהשכירים אינם מגיעים כלל לסף המס, ולכן לא ניתן להטיל את הנטל רק על בעלי ההכנסות הגבוהות. המשמעות היא שגם מעמד הביניים יצטרך לשאת בנטל, בין אם באמצעות העלאות מס הכנסה ובין אם באמצעות העלאת המע״מ, שהוא מס שחל על כלל הציבור.

פלוג התריעה גם מפני ההשלכות הבינלאומיות של המשך הלחימה. היא הזכירה כי קרן העושר הנורבגית כבר הסירה השקעות מהמשק הישראלי, ותוכניות מחקר בינלאומיות כמו Horizon הפסיקו שיתופי פעולה עם מוסדות ישראליים. אם הלחימה תימשך, הזהירה, תופעת הניתוק מהקהילה הכלכלית העולמית עלולה להתרחב ולהפוך לבידוד של ממש.

כשנשאלה מהו האתגר הכלכלי הגדול ביותר של ישראל במבט קדימה, השיבה פלוג כי בשנת המאה למדינה – יותר מכל סוגיה אחרת – תצטרך ישראל להתמודד עם שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה ובמערכת המיסוי. "ללא שילוב אמיתי של האוכלוסייה החרדית", אמרה, "לא ניתן יהיה להתמודד עם נטל ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות שנכפה על המשק".