Connect with us

חדשות בעולם

נאט"ו: הוצאות הביטחון יגדלו, הברית מחוייבת להגנה הדדית

Published

on



מנהיגי נאט"ו הביעו היום (רביעי) תמיכה בהגדלה משמעותית של תקציבי הביטחון כפי שדרש נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וחזרו על מחויבותם להגן זה על זה מפני התקפות.

בפסגה הקצרה, שהותאמה במיוחד לטראמפ, הוא השיג את מבוקשו, בעוד בעלות בריתו בנאט"ו נשמו לרווחה לאחר שהתחייב לעיקרון היסוד של הגנה קולקטיבית, זאת לאחר דברים מעורפלים יותר שאמר אתמול.

בהצהרה בת חמישה סעיפים, אישרה נאט"ו יעד חדש להוצאות ביטחוניות של 5% מהתמ"ג עד 2035. היעד החדש לא הגיע רק בתגובה לדרישות טראמפ, אלא גם לחששות האירופיים מהאיום הגובר מצד רוסיה לאחר הפלישה לאוקראינה ב-2022.

ההודעה הקצרה של 32 החברות הוסיפה: "אנו מאשרים מחדש את מחויבותנו הבלתי מעורערת להגנה קולקטיבית, כפי שמעוגן בסעיף 5 של אמנת וושינגטון – התקפה על אחת היא התקפה על כולן".

כשנשאל על עמדתו לגבי סעיף 5, אמר טראמפ: "אני תומך בו. זו הסיבה שאני כאן. אם לא הייתי תומך בו, לא הייתי כאן".

טראמפ דרש זה זמן רב שמדינות אחרות יגדילו את הוצאותיהן הביטחוניות כדי להפחית את התלות הכבדה של נאט"ו בארצות הברית.

למרות מראית עין של הסכמה כללית, נשיא צרפת עמנואל מקרון העלה את נושא המכסים הגבוהים על יבוא שטראמפ מאיים להטיל, ואת הנזק שהם עלולים לגרום לסחר הטרנס-אטלנטי, כמכשול להגדלת הוצאות הביטחון.

"אתם לא יכולים לבוא אלינו כבעלי ברית, לדרוש שנוציא יותר, להגיד שנוציא יותר בנאט"ו – ולנהל מלחמת סחר. זה חריג", אמר לעיתונאים.

מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, שאירח את הפסגה בעירו האג, אמר כי נאט"ו תצא מהפסגה כברית "חזקה יותר, הוגנת יותר וקטלנית יותר". קודם לכן הוא הודה כי לא קל למדינות אירופה ולקנדה למצוא את הכסף הנוסף, אך הדגיש שזה הכרחי.

"יש הסכמה מוחלטת בין הקולגות שלי סביב השולחן שבהתחשב באיום הרוסי ובמצב הביטחוני הבינלאומי, אין ברירה אחרת", אמר ראש ממשלת הולנד לשעבר לעיתונאים בהאג.

היעד החדש, שיושג במהלך העשור הקרוב, מהווה זינוק של מאות מיליארדי דולרים בשנה לעומת היעד הנוכחי של 2% מהתמ"ג, אם כי הוא יימדד באופן שונה. המדינות יקצו 3.5% מהתמ"ג לביטחון ליבה, כמו חיילים ונשק, ו-1.5% לצעדים ביטחוניים רחבים יותר, כמו אבטחת סייבר, הגנה על צינורות והתאמת כבישים וגשרים לכלי רכב צבאיים כבדים.

כל חברות נאט"ו תמכו בהצהרה המעגנת את היעד, אך ספרד הכריזה כי אין בכוונתה לעמוד בו וטענה כי היא יכולה לעמוד בהתחייבויותיה בנוסחה שונה בהוצאה נמוכה יותר. רוטה חלק על כך, אך קיבל פשרה דיפלומטית עם ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, כחלק ממאמציו להעניק לטראמפ ניצחון דיפלומטי ולהבטיח פסגה חלקה. ספרד אמרה שהיא לא צופה השלכות לעמדתה.

רוטה שמר על פסגה קצרה והצהרה סופית ממוקדת בהתחייבות להוצאות הביטחוניות, כדי למנוע חיכוכים עם טראמפ. נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, נאלץ להסתפק בהשתתפות בארוחת ערב לפני הפסגה ביום שלישי בערב, במקום בישיבה המרכזית ביום רביעי, אך נפגש עם טראמפ בנפרד לאחר סיום הועידה.

הקרמלין אמר שנאט"ו נמצאת בדרך של מיליטריזציה מופרזת, תוך דמוניזציה לרוסיה כדי להצדיק את הגדלת הוצאות הביטחון.



Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים