ירי בלתי פוסק, חשש לחיי אדם, ופגיעה ישירה בבית מגורים – מציאות קשה שמלווה את תושבי עומר, אחד היישובים המבוססים בדרום. ראש המועצה המקומית, ארז בדש, לא מייפה את הדברים: "זו בעיה של כל הנגב". בראיון ל"מעריב" הוא מדבר על גבולות הכוח של המועצה, על שיתוף הפעולה עם השר בן גביר – ועל התגבור הצפוי של המשמר הלאומי.
"הירי שאנחנו חווים בעומר הוא רק קצה הקרחון – הוא סימפטום לבעיה עמוקה הרבה יותר של הזנחה רבת שנים שמתפרצת על הכבישים, בפרוטקשן ובתחושת הביטחון הבסיסית של האזרח", אומר בדש. "מה שקורה פה זה לא רק עומר – זה כל הנגב. אם נמשיך לטפל רק בתסמינים ולא בשורש, נמצא את עצמנו רודפים אחרי זיקוקים וקליעים עד עולם".
לדבריו, הפתרון לבעיה מחייב תגובה רחבה ומעמיקה: "הבעיה דורשת תגובה מערכתית רחבה – לא רק משטרה, לא רק רשויות מקומיות, אלא שילוב של חקיקה מחמירה, אכיפה נחושה וענישה מרתיעה. התושבים שלנו לא צריכים לחיות בפחד".
ארז בדש (צילום: דוברות עומר)
לצד הביקורת על טיפול המדינה, בדש מציין גם את הצעדים שנוקטת המועצה המקומית במסגרת הכלים העומדים לרשותה. "הכלים שלי כראש מועצה מוגבלים, אבל אנחנו עושים הכל במסגרת האפשר. אנחנו משקיעים מעל 5% מכל תקציב המועצה בביטחון – זה תקציב לא מבוטל עבור רשות מקומית. השקענו ביחידת אבטחה יישובית חדשה ומשודרגת, רכבים חדשים, ציוד מתקדם. אבל בואו נהיה כנים – זה לא יכול להיות על חשבון הרשות המקומית לבד. תחנת עיירות פועלת במסירות ובתנאים קשים, אבל היא זקוקה לתגבור משמעותי. המדינה חייבת להיכנס לתמונה בצורה רצינית".
בדש מחדד את תפיסתו באשר לפתרון הנדרש: "הפתרון שאני רואה חייב לכלול שלושה מרכיבים: חקיקה מחמירה שתיתן כלים אמיתיים, אכיפה נחושה שתפעל ברציפות, וענישה מרתיעה שתגרום לעבריינים לחשוב פעמיים. ללא שילוב של שלושתם – לא יהיה שינוי אמיתי".
לפני כחודש ביקר השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בעומר. "אחרי תקופה ארוכה של ירי בלתי פוסק שהפך את החיים כאן לבלתי נסבלים – השר הגיע, שמע את התושבים מקרוב, וראה במו עיניו איך זה להתעורר כל לילה מקולות ירי", מתאר בדש.
"במהלך הביקור הבהרתי לשר שהמועצה כבר משקיעה משאבים ניכרים מתקציבה, אבל זה לא יכול להיות רק על הרשויות המקומיות והמשטרה. אמרתי לו בבירור: נדרש שילוב כוחות אמיתי – רשות מקומית, משטרה וממשלה יחד, עם חקיקה, אכיפה וענישה. והתוצאות מתחילות להיראות: בשבועות האחרונים, מאז הביקור, יש תחושת שינוי. לא מושלם, אבל משהו זז".
על ביטויי השינוי בשטח מספר בדש: "לאחרונה נפגשתי עם מפקד המשמר הלאומי, ניצב נחשון נגלר, והתקבלה החלטה מעשית וחשובה: כל החטיבה הדרומית של המשמר הלאומי תוצב בגזרת עומר והנגב. זה לא דיבורים – זה מעשים על הקרקע. מה זה אומר בפועל? כוחות ייעודיים שלא ראינו כאן קודם – כלבנים, יחידות אופנועים, רחפנים, פריסה רחבה. המשימה: טיפול ממוקד בפשיעה, ירי ואלימות".
"הדבר החשוב במודל הזה הוא שהמשטרה מגדירה את הבעיות, והמשמר הלאומי בונה את הפתרונות המבצעיים. התוצאה: הקלה משמעותית על תחנת עיירות שיכולה להתמקד בנושאים נוספים שחשובים לקהילה. זה הוכחה שכשיש רצון אמיתי ולחץ מתמיד מהשטח – השבוע נפגשתי עם מפקד החטיבה הדרומית נצ"מ – הדברים קורים. אבל אני מדגיש: זו רק התחלה, והמבחן יהיה ברציפות לאורך זמן".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.