Connect with us

נדל"ן

מתכננים להרחיב את הממ"ד? חכו רגע – זה עלול לעלות לכם ביוקר

Published

on




בעקבות המלחמה עם איראן והשהייה הממושכת בממ"דים, גובר העניין הציבורי בהגדלת שטח הממ"ד בדירות מגורים. הצעת החוק של ח"כ ארז מלול, שאושרה החודש בוועדת הפנים והגנת הסביבה לקריאה שנייה ושלישית, נועדה לתת מענה לביקוש הגובר בקרב אזרחים לשפר את המיגון האישי בדירות המגורים, ומשקפת את השינוי בגישה: יותר שטח מוגן – יותר שקט נפשי.

לפי ההצעה, יינתן אישור להרחבת שטח הממ"ד בדירות קיימות עד ל־15 מ"ר, במסגרת ההרחבה, ניתן יהיה להוסיף 3 מ"ר לצורך בניית חדר שירותים או חדר רחצה, ובנוסף 3 מ"ר נוספים לשטח החדר עצמו. ההרחבה תחול על בניינים עד תשע קומות ותהיה פטורה מהיטל השבחה – ולא תחול על תוכניות חדשות שטרם אושרו. לגבי בניינים שטרם נבנו, אך התוכנית לגביהם הופקדה לפני כניסת החוק לתוקף, יתאפשר גם בהם להוסיף את שטח הבנייה הנוסף, אך תהיה הבחנה בין דירות גדולות לקטנות.

לצד הבשורה הגדולה, לא כולם שותפים להתלהבות, אוראל בן אור מנכ"ל חברת ביתא נדל"ן מזהיר מהשלכות תכנוניות ארוכות טווח: "קודם כל צריך לדבר על המגבלות הטכניות של הממ"ד – הממ"ד מכתיב את השטח של הבית, וחשוב לזכור שאנשים אוהבים כל כמה שנים לעשות שינויים בבית ולעצב אותו הרבה פעמים מחדש – ילד יוצא מהבית, הולך לצבא, מתחתן, רוצים לפתוח חדר אחד ולהגדיל סלון, או כל מיני אילוצים כאלה ואחרים ואת הממ"ד – אי אפשר להזיז".

"ברגע שאתה מגדיל את הממ"ד ל-15 מטר פתאום הוא הופך לחדר משמעותי בבית, וצריך לזכור ולקחת בחשבון שזה חדר שלא ניתן לעשות בו שינויים בהמשך", הוא מדגיש, "גרעין שיצוק מהמרתפים ועד לפנטהאוז – אתה לא יכול להחליט מחר לקום לשחק עם זה ולשבור קיר ולהקטין אותו".

לדבריו, יש להסתכל כמה צעדים קדימה ולזכור גם את החסרונות – שהם בעיניו מאוד משמעותיים: "אנשים כיום בלהט המלחמה והתקופה רוצים לעשות חדר מאסטר ולהגדיל אותו ולהכניס מקלחת ושירותים פנימה, אבל צריך לזכור שבמבחן המציאות, כשיירגע פה קצת, פתאום זה יהפוך להיות נטל על הבית".

"אנחנו היום לא ממליצים גם כשבאים דיירים ומבקשים לעשות שינויים וחושבים על הרעיון הזה, אנחנו מציגים להם גם את הזווית הזאת כי אנחנו מכירים עד כמה אנשים אוהבים לעשות שינויים וזה מאוד משמעותי", הסביר.

גם התלבטויות תכנוניות שעלו במהלך המלחמה משקפות את הבלבול בציבור ואת הרצון לאלתר פתרונות מיגון – אבל לא תמיד הם ישימים או יעילים. כך לדברי אוראל: "אני יכול להגיד שבהתחלה ממש בשיא המלחמה פתאום עלו המון שאלות האם ניתן לייצר ממ"ק (מרחב מוגן קומתי), באמצע הבניין, אנשים גם שאלו האם אפשר שהממ"ד לא יהיה במיקום מזרחי, במלחמה עם חמאס זה היה דרומי, עכשיו זה מזרחי".

בן אור מציין כי כיום קיימת כבר מגמה של ביקוש להרחבות, אך יש להיזהר מפופוליזם תכנוני: "עכשיו יש לנו פרויקט שאנחנו מתנהלים איתו ואחת הרוכשות רצתה שירותים ומקלחת בתוך הממ"ד, אבל בדירת 80 מטר למשל, פתאום להכניס ממ"ד של 15 מטר – המשמעות היא שאין מרחב תמרון, אז צריך להרגיע רגע את הרוחות, אנשים צריכים להבין שהיינו אמנם תקופה בממ"דים אבל כנראה שאת רוב הזמן שלנו לא נבלה בממ"ד. ויש לזה הרבה משקל".

בהתייחס לשאלה האם הגדלת הממ"ד עשויה בעתיד להשפיע לרעה על ערך הנכס, אומר אוראל: "באופן עקרוני, זה טיעון הגיוני. ככל שמצמצמים את מרחב התמרון בתוך הבית ומגבילים את אפשרויות השינוי, כך מצטמצמת גם הגמישות התכנונית – וזה יכול בהחלט להשפיע על ערך הדירה. ממ"ד שגודלו 15 מ"ר מהווה אילוץ קבוע שקשה להתגמש מולו, והוא עשוי להרתיע רוכשים פוטנציאליים שהצרכים או התוכניות שלהם לדירה שונים – במיוחד אם הם מחפשים נכס שניתן לשנות ולעצב בהתאם לאורח חייהם המשתנה".

עידו ז'אק, מייסד-שותף במשרד שמאות המקרקעין ז'אק־ליבלינג, סבור דווקא שמדובר במהלך חיובי מבחינת הציבור – אך כזה שעלול להיתקל בקשיים מצד הרשויות המקומיות. "יש פטור מהיטל השבחה על תוספת לממ"ד, והעיריות לא מרוויחות מזה. לכן הן צפויות להקשות על היתרים או לעכב אישורים".

ואכן, כפי שהבהיר עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי של ועדת הפנים, ההרחבות יחולו רק על תוכניות מאושרות או קיימות, ולא יוכלו להוסיף לתוכניות עתידיות שטרם אושרו – מה שמשאיר את הכוח בידי הרשויות המקומיות. דבריו של רוזנר מתחברים להזהרה של ז'אק, כי ייתכן שדווקא העיריות הן שיבקשו לבלום את יישום החוק בפועל, בעיקר בשל הפטור מהיטל ההשבחה, שפוגע בהכנסות הרשות. 

גם עו"ד מירה סולומון, ממרכז השלטון המקומי, הביעה הסתייגות מהפטור מהיטל ההשבחה. לדבריה, "המרחב העירוני צפוף מאוד ובמקרים רבים לא ניתן להוסיף שטחים בשל קווי מגרשים. אנו סבורים כי ההליך התכנוני צריך להיעשות בצורה מלאה, והפטור מהיטל השבחה צריך להיות מגובה בשיפוי מהמדינה. הרשויות המקומיות לא יכולות להיפגע כתוצאה ממהלך כזה".

ז'אק הוסיף: "בסופו של דבר ראינו את המלחמה ומה קרה, אנשים היו תקועים בממ"דים הרבה שעות, וכשאתה נמצא בחדר כזה כ"כ הרבה שעות, זה פחות נעים. בד"כ מדובר גם ביותר מזוג – יש משפחות עם ילדים קטנים, יש משפחות שגם נאלצו לעבור במשך כל תקופת המלחמה להורים, וזה לא משהו נעים, וכמו שאנחנו מכירים את המדינה שלנו שהיא רווית מלחמות, אנחנו לא יודעים מתי זה הולך להשתנות – מתחילים כבר לדבר על הסבב הבא, בכנות, אני לא יודע אם יספיקו בכלל לעשות ממ"דים של 15 מ"ר עד הסבב הבא".

מבחינת עלויות הסביר ז'אק: "תוספת העלות היא שולית מבחינת הקבלן, מבחינה שמאית – נצטרך להבין איך לתמחר את זה בשוק, יכול להיות שיהיו עסקאות שבהן השווי למטר דווקא יגדל בדירות מסוג כזה ביחס לדירות אחרות. בסופו של דבר מדובר בשינויים תכנוניים, זאת "אופנה", אם יש נכס שתכנונית הוא כבר לא ב"בזמן שלו", זה מתבטא גם בשווי, כמו שהיום השווי של דירות בלי ממ"ד צנח".

לדבריו של ז'אק, השפעת הביקוש לממ"דים כבר ניכרת היטב בשוק – גם אם קשה עדיין למדוד אותה באופן כמותי: "זה מורגש בשוק היטב, למרות שעדיין לא ניתן להוכיח את זה אמפירית. צריך גם להבדיל בין שוק השכירות לשוק הרכישה – שוק השכירות קיבל בוסט מטורף בגלל המפונים ולא בגלל שאנשים רוצים לגור בדירות בלי ממ"ד – פשוט אין דירות, ושוק הרכישה זה משהו אחר – דירות בלי ממ"ד פשוט יישארו הרבה מאוד זמן על המדף".

"יכול להיות שזה יתאזן – אבל בהתאם למצב הביטחוני. אם באמת תהיה התקדמות עם הסכמי אברהם למשל, וישרור שקט וביטחון יכול להיות שהמצב יתאזן". יחד עם זאת הוא מבהיר: "אין וודאות בעולם אבל אני צופה השוק כן הולך לכיוון של ממ"דים יותר גדולים, במיוחד באזורי הביקוש – תל אביב ומסביב לה".

הרחבת הממ"דים הפכה לסמל של תודעה אזרחית חדשה בעקבות שגרת החירום, אך בפועל – היא צפויה להציף שורת אתגרים בתכנון העירוני ובשוק הנדל"ן כולו.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נדל"ן

העיר הסמוכה לנתב"ג עוברת מהפך: לאחר ההמתנה – רחובות שלמים ייהרסו

Published

on




כ-2,200 דירות בבניינים בני עשרות שנים בשכונות הדרומיות באור יהודה, הבנויים בקרבת מסלול ההמראה והנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – יהרסו, במסגרת פרוייקט התחדשות עירונית גדול.

על פי התוכנית, שהובילה עיריית אור יהודה ואשר צפויה לעלות לדיון שני ואחרון להפקדה בוותמ"ל – במקום הדירות הישנות ייבנו בסך הכל 5,730 יחידות דיור בבנייה מרקמית בבניינים בגובה של 15-9 קומות – בשני מתחמים – במתחם בו יהרסו הבניינים הישנים (4,600 יחידות דיור) ובמתחם רבין מערב (1.130 יחידות דיור).

פרויקט בבנייה באור יהודה (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)
פרויקט בבנייה באור יהודה (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)

במסגרת התוכנית, בקו הבניינים הראשון בקרבתו לנתב"ג, ייבנו בניינים לתעסוקה ומסחר. בנייני המגורים ייבנו בקווים פנימיים יותר ובסטנדרט גבוה, שאמור להפחית את מטרדי הרעשים של המטוסים הנוחתים והממריאים. במשך שנים ארוכות לא ניתן היה לקדם את התוכנית בשל הסמיכות לנתב"ג ומניעת האפשרות לבניית מגדלים בני עשרות קומות. 

המתכונת החדשה המוצעת, הכוללת שני מתחמים, אמורה לתת מענה למגבלת הגובה של הבניינים. בעיריית אור יהודה הבהירו, כי לאחר הדיון השני בוותמ"ל על הפקדת התוכנית, היא תיפתח להפקדת והתנגדויות כמתחייב ולאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בהליך הוצאת היתרי הבנייה.

"אני שמחה שמצאנו דרך להתגבר על אחד מהחסמים המשמעותיים ביותר שעמדו בנינו בהוצאת תוכנית בהיקף כזה, כשגיבשנו לאחרונה מתווה חשוב שמאפשר לקבל את הסבסוד הכלכלי לפרויקט בזכות שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם רשות מקרקעי ישראל", ציינה ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט.

עו''ד ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה (צילום: אלוני מור)
עו"ד ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה (צילום: אלוני מור)

"כולנו ראינו את המלחמה האחרונה עם איראן והתוצאות ההרסניות של בניינים שלמים חסרי מיגון. כולנו גם מבינים שדירות שנבנו כאן בשנות ה-50', ה-60' וה-70' לא יכולות עוד לספק ביטחון לתושבים. אין ספק שתושבי השכונות הדרומיות, שבהם נמצאים מרבית התושבים מדור המייסדים שלנו, ראויים לגור בדירות ראויות, תקניות ובטוחות", הוסיפה שוחט.





Source link

Continue Reading

נדל"ן

דירת 4 חדרים בפחות ממיליון שקל: עיר מציאות הנדל"ן בצפון מכה שנית

Published

on




בענף הנדל"ן הישראלי נרשמת לאחרונה ירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רשות מקרקעי ישראל אף פרסמה לאחרונה עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יחידות דיור ברחבי הארץ. "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים", אמר השבוע ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י.

"זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך", הוסיף קוינט. 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום שישי האחרון לצד מדד המחירים לצרכן, גם את נתוני מדד מחירי הדירות לחודשים מאי-יוני 2025. מהמספרים ניתן לראות כי לאחר חודשים ארוכים של עליות, מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.5% לעומת אפריל-מאי. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (מאי-יוני 2024) המחירים עדיין גבוהים ב־2.5%, אך הלמ"ס מציינת כי כבר מתחילת השנה ניכרת התמתנות בעליות השנתיות. שתי תקופות ירידה שנתית נרשמו בעשור האחרון – ב-2018 ובמחצית השנייה של 2023 – וכעת הנתונים עשויים להצביע על תחילתה של ירידה שלישית.

רכישת דירה (צילום: שאטרסטוק)
רכישת דירה (צילום: שאטרסטוק)

ברקע השינויים בשוק הנדל"ן הישראלי, סוכנות התיווך רימקס מפרסמת מספר עסקאות שנחתמו במהלך השבוע ברחבי הארץ, וחלקן מסקרנות במיוחד. בשלוש ערים נחתמו עסקאות על דירות מתחן למיליון שקל. בעיר חיפה, דירת 4 חדרים ברחוב שלום שבזי בשכונת נווה פז, בגודל 95 מ"ר, בקומה 2 מתוך 4, נמכרה בסכום של 950,000 שקל.

בעיר באר שבע, שלאחרונה נחתמות בה עסקאות מפתיעות במחירים נמוכים באופן יחסי, נמכרה דירת 3 חדרים ברחוב אלפסי בשכונה י"א, בגודל 75 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, בסכום של 765,000 שקל. עסקה נוספת שנחתמה בפחות ממיליון שקלים היא בעיר קריית גת, על דירת 3 חדרים ברחוב הגבורה, בגודל 89 מ"ר, בקומה 7 מתוך 8 עם מעלית, שנמכרה בסכום של 950,000 שקל.

בעיר חיפה נחתמה עסקה נוספת, על דירת 3.5 חדרים ברחוב ארלוזורוב בשכונת הדר, בגודל 90 מ"ר, עם מרפסת 10 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, שנמכרה בסכום של מיליון שקל. בראשון לציון, דירת 3 חדרים ברחוב השקד, בגודל 65 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, עם מעלית וחנייה, נמכרה בסכום של 1.76 מיליון שקל.

בעיר באר שבע, דיווחו ברימקס על מספר עסקאות נוספות. הראשונה שבהן, על דירת 5 חדרים ברחוב אהרון קציר בשכונת רמות, בגודל 148 מ"ר, עם שתי מרפסות 10+18 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, עם חנייה, מעלית וממ"ד, שנמכרה בסכום של 1.4 מיליון שקל. דירת 5 חדרים אחרת בעיר, ברחוב עוזי נרקיס בשכונת רמות, בגודל 146 מ"ר, עם מרפסת 14 מ"ר, בקומה 3 מתוך 5, עם חנייה, מעלית וממ"ד, נמכרה בסכום של 1.68 מיליון שקל. בנוסף, דירת 4 חדרים ברחוב בן יהודה בשכונה ב' בעיר, בגודל 89 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, נמכרה בסכום של 1.1 מיליון שקל.

בעיר רמלה, נמכרה דירת גן ברחוב יחזקאל שכונת אג"ש, בגודל כ-100 מ"ר בנוי עם 30 מ"ר גינה, בקומה 0 מתוך 3, בסכום של 1.93 מיליון שקל.

בעיר לוד דיווחו ברימקס על מספר עסקאות, הראשונה שבהן על דירת 2 חדרים ברחוב שלמה המלך שכונת ממשלתית, בגודל כ-43 מ"ר, בקומה 2 מתוך 3, שנמכרה בסכום של 1.02 מיליון שקל. בנוסף, נמכר דופלקס גג 5 חדרים ברחוב דקר שכונת גני יער, בגודל 135 מ"ר בנוי ו- 70 מ"ר גג, בקומה 7 מתוך 8, עם ממ"ד, מעלית וחנייה, בסכום של 2.3 מיליון שקל.

עסקה נוספת שפורסמה בלוד, היא על דירת 4 חדרים ברחוב חטיבת הראל שכונת נאות יצחק, בגודל 91 מ"ר, עם מרפסת 9 מ"ר, בקומה 9 מתוך 10, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, שנמכרה בסכום של 1.785 מיליון שקל. בנוסף, דירת 5 חדרים ברחוב גולומב שכונת רמת אלישיב, בגודל 117 מ"ר, עם מרפסות 16 מ"ר, בקומה 1 מתוך 7, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, נמכרה בסכום של 1.9 מיליון שקל.





Source link

Continue Reading

נדל"ן

ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י תוקף: "הקבלנים יכולים להוריד את המחירים"

Published

on




במקביל לירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רמ"י מפרסמת עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יח"ד ברחבי הארץ. ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, שוחח עם ענת דוידוב ויעל אילון ב-103fm והסביר. 

אז מהי בעצם המטרה?
לדבריו: "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים. זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך. התוצאות מתחילות לבוא לידי ביטוי בתקופה האחרונה כשרואים את מדד מחירי הדיור שיורד כבר 4 חודשים ברצף".


"בנושא העסקאות, אפשר לראות את הפרמטר של מספר הדירות הלא מכורות, הזמן שלוקח לעשות עסקאות, אנחנו רואים את זה במדד הקרקעות שהשקנו עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שנה וחצי, ירידה של 20-30% במחירי הקרקעות. אנחנו גם מרגישים את מה שקורה בשוק, אם נבוא ונגיד שהמפץ הגדול היה בשיווק של 7200 יחידות בתחילת השנה בשדה דוב שגרם לירידת מחירים בתל אביב ומשם היה סוג של אפקט דומינו". 

ענת דוידוב ביקשה לדעת על הבעיות לטענתה בפיתוח בשדה דוב, לטענתו: "אין בעיות, הפיתוח מתקדם. אני לא מכיר בעיות. זה פרויקט יפיפייה, אין עוד הרבה מקומות כאלה. בהחלט ניתן לרדות ירידה של המחירים בשדה דוב. משם זה ימשיך למעגלים רחוקים יותר וישפיע על השוק".

ינקי קוינט (צילום: מרכז הבנייה הישראלי)
ינקי קוינט (צילום: מרכז הבנייה הישראלי)

"לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב"

מתי להערכתך ניתן יהיה לשווק את יחידות הדיור? 
"זה תהליך של מספר חודשים ספורים, 3-4 חודשים. מפרסמים את המודעות, מודיעים לקבלנים שבאיזור הזה אנחנו נשווק אותן, בדרך כלל מיד עם אישור התוכניות. היה לנו איזו בעיה בקביעת הוצאות הפיתוח ולכן היה את העיכוב הזה במהלך השנה, אנחנו צריכים עכשיו לעבוד על הוצאות הפיתוח. המכרזים עצמם הם סטנדרטים, זה לא שצריך לקחת כל מכרז ולנסח בו את החוברות. לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב. אנחנו הוצאנו מודעות ללמעלה מ-50 אלף יחידות דיור והוצאנו עסקאות למעלה מ-25 אלף יחידות דיור. ב-5 השנים האחרונות, למעט בשנת 2022 אנחנו בסה"כ נמצאים פלוס מינוס במצב יותר טוב או מקביל של שיווקים שהיינו בשנים הקודמות".

"יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה"

שוק הדיור נמצא היום בהאטה בעיקר בדירות חדשות, הקבלנים מתקשים למכור ואתם ממשיכים למכור קרקעות
על כך אמר: "אנחנו צריכים כל הזמן לשווק קרקעות, גם ירידת המחירים עדיין לא משמעותית. מדברים בינתיים על במצטבר קצת למעלה מאחוז. צריך להציף בקרקעות כדי שהירידה תהיה משמעותית יותר. יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה והרבה שנים מדברים על זה, היו ירידות טקטיות לתקופות מסוימות וזה לא קרה. לכן, אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לנתונים, חשוב לנהל מו"מ נכון ולדרוש מחירים הוגנים".

"יש הרבה קבלנים ואנחנו מוציאים מכרזים, בסופו של דבר מי שקובע את המחיר לאותה קרקע אלה הקבלנים שמתחרים על אותם קרקעות, מי שקנה ביוקר בשנים קודמות יכול להיות שהוא בסוג מסוים של בעיה. אבל, אם הוא יוריד את המחיר אני מניח שהוא ימכור את הדירות, כמו שכולנו למדנו במבוא לכלכלה – המפגש של עקומת ההיצע עם עקומת הביקוש הוא מה שמייצר את זה".

"את צריכה לשאול אותם, אני חושב שהם צריכים להוריד את המחירים, הם כנראה לא עושים את זה כי הם חושבים שבעתיד השוק ייעצר ויהיו פחות קרקעות. אנחנו כולנו רוצים בום כלכלי – זה יהיה טוב לכולם, בשוק הדיור, כשמסתכלים על הנתונים, בסוף יש יותר דירות ממשקי בית – זה אומר שאין משבר. התפקיד של המדינה מכוח זה שהיא מנהלת את רוב הקרקעות במדינה זה להוציא לשוק כמה שיותר קרקעות. לדעתי אחרי המלחמה יהיו תהליכים שיכולים להשפיע ולהוריד את המחירים".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים