בתוך כל אלה, ודרך הדמעות, בלטה ורדה בן ברוך, סבתו של אלכסנדר, שעמה התגורר בקיבוץ חצור. "החדר שלו הוא כמו מקדש", סיפרה לוואלה אתמול בבוקר, "לפעמים אני נכנסת, מסתכלת על התמונות, מתפללת ומבקשת שיחזור".
שעות ספורות לאחר מכן, בשיאו של יום עוצר נשימה, התפילה שלה עבדה, והיא הצליחה לפגוש אותו. לא בידיים ריקות חלילה, אלא עם קופסת המאפים המפורסמים שלה, ובה כיסונים מהמטבח הבוכרי, הום-מייד. הבוקר, בזמן שהוא נבדק בבית החולים ומתחיל בתהליך ההתאוששות הארוך, לא נותר אלא לרוץ ולהכין כאלה בעצמנו.