מתי מזיזים את השעון ואיך זה משפיע על הבריאות?

לדבריו של ד"ר רובינזון, המעבר לשעון קיץ נחשב למאתגר יותר מזה של שעון חורף: הוא גובה מאיתנו שעת שינה יקרה ומשבש את הסנכרון הטבעי בין אור היום לבין השעון הביולוגי שלנו. "עבור אנשים שכבר סובלים מבעיות שינה, ההשפעה עלולה להיות קשה במיוחד – כל שינוי קטן בלוח הזמנים יכול להפוך את ההירדמות והיקיצה למשימות לא פשוטות בכלל".

פרופ' ערן טאובר, ראש המעבדה לחקר שעונים ביולוגיים באוניברסיטת חיפה, טוען גם הוא כי להחלפת השעון פעמיים בשנה (חורף וקיץ) יש השפעות הרסניות על הבריאות שלנו וכי על ישראל להצטרף לשורה של מדינות שכבר ביטלו את שעון הקיץ אצלן.

"בשנים האחרונות מצטברות עדויות ממחקרים מדעיים רבים המצביעות על סיכונים בריאותיים רבים הכרוכים בהזזת השעון השנתית. הבעיה המיידית במעבר לשעון קיץ נובעת מהתקצרות משך השינה ביום המעבר. ההפסד של שעת שינה אחת אולי נראה שולי, אבל בארה"ב ובאירופה נרשמת עלייה דרמטית בתמותה למחרת המעבר לשעון הקיץ".

לדבריו, בטווח הארוך, המעבר לשעון קיץ גורם להתקצרות של משך השינה בכעשרים דקות, בגלל החשיפה המוגברת לאור בשעות הלילה. "שני הגורמים העיקריים התורמים לעלייה בתמותה הם התקפי לב ותאונות דרכים, שנגרמות בגלל המחסור בשינה. בשנים האחרונות התפרסמו ניירות עמדה של קהילות מדעיות שונות הקוראות לביטול שעון הקיץ בגלל ההשלכות החמורות על הבריאות. במקומות רבים בעולם החליטו להימנע או לבטל את שעון הקיץ: אוסטרליה, רוסיה, ומספר מדינות באסיה ואפריקה".

אבל לא מדובר רק על עייפות: "שיבוש הרגלי השינה יכול להביא גם להחמרה בהפרעות מצב רוח ואף לבעיות גופניות, במיוחד כאלה הקשורות למערכת המטבולית – ומי שמתמודד עם תחלואה כזו ביום-יום נמצא בסיכון מוגבר להחמרה בתקופה שלאחר הזזת המחוגים", מסכם ד"ר רובינזון.