1. מחיר החיטה בשוקי הסחורות בעולם ירד מתחילת 2024 ב־11%. הדולר, שבו נקוב מחיר החיטה, ירד מול השקל מתחילת 2024 ב־8.6% – ירידה במונחי שקל של כ־18.7%. מצוין; יש להפחית במחירי פת לחם. וראו זה פלא: למרות זאת, חבילה של עשר פיתות, שלמעשה מכילה רק קמח ומעט מלח, עוברת ממש בימים אלה תהליך הרזיה: החבילה מצטמקת מדי מספר שבועות ומשקלה ירד בתוך זמן קצר, במספר מקרים מ־1 קילו ל־850 גרם – והמחיר לצרכן עולה.

תהליך ההצטמקות ממשיך להתפתח בכל העולם ובישראל. יש לו שם: shrinkflation – שרינקפלציה. העלאת מחירים באמצעות הקטנת משקל או תוכן המוצר. השקל מתחזק מול המטבעות בעולם, ריאלית ונומינלית, חלק ממחירי חומרי הגלם לייצור מזון בשוקי הסחורות בעולם בירידה, משרד הכלכלה והתעשייה הכריז כי מינואר השנה נכנסה לתוקף רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", רשות התחרות רודפת יצרני מזון המנסים למנוע תחרות, מודעות הציבור למחירים נמצאת בעלייה מתמדת – והתוצאה: מחירי המזון ממשיכים לעלות ולהתנפח. משום כך עשה נכון בנק ישראל כשהותיר הריבית על כנה. הבנק המרכזי אומר שהאינפלציה אומנם ירדה לשיעור שנתי של 3.1% (עדיין מעל היעד של הממשלה, העומד על 1%־3%), אך כמו כן מציין שישנה תנודתיות בשיעור האינפלציה, המאפיינת אי־ודאות גבוהה.

לא זו בלבד, למעט אנרגיה, ירקות ופירות עלתה האינפלציה בשנה האחרונה ב־3.5% –  הרבה מעל היעד. עוד מצא בנק ישראל שהיצרנים ונותני השירותים המקומיים, כולל גם שכר דירה למשל, מעלים מחירים בשיעור גבוה יותר מהאינפלציה הנובעת ממחירי היבוא, המוצרים והשירותים שאינם סחירים מבחינה בינלאומית. אלה עלו בשנה האחרונה ב־3.9%, בעוד מחירי הסחירים מבחינה בינלאומית כולל שירותים עלו ב־1.5% בלבד.

2. נחזור לשווקים. מחיר האורז ירד מאז תחילת 2024 ב־26%. מתחילת שנת 2025 ירד מחיר האורז ב־8%, כלומר ירידה של מחירי האורז מתחילת השנה במונחי שקל ב־16%. התוצאה בישראל הפוכה: השבוע הודיעה אחת מחברות המזון בישראל על העלאת מחיר האורז.

מחיר הסויה, שממנה מפיקים טופו, רוטב סויה, חלב סויה ואדממה, ירד במונחי דולר מתחילת 2024 ב־19%, מזה עלייה של כ־4% השנה במונחי דולר; מחיר התירס ירד במונחי דולר מתחילת 2024 ב־11%, מזה 8% השנה; מחיר הסוכר ירד מתחילת 2024 במונחי דולר ב־20%, מזה ירידה של 14% השנה (כלומר ירידה של כ־21% במחיר הסוכר במונחי שקל מתחילת שנת 2024). היו גם עליות: מחיר הקפה עלה מתחילת 2024 ב־54% במונחי דולר, מזה ירידה של 9% מתחילת השנה (אם נוסיף לכך התחזקות השקל מול הדולר מתחילת השנה, במונחי שקל לא הייתה כלל התייקרות). מחיר הקקאו עלה מתחילת 2024 ב־93%, מזה ירידה של 31% מתחילת השנה (אם נוסיף לכך את התחזקות השקל, מחיר הקקאו ירד מתחילת השנה ב־37%). בשטח, יצרניות השוקולד מעלות מחירים. אין דין ואין דיין.

את כל זה אנחנו מגלים רק בסופרמרקטים ובשווקים. שרינקפלציה: אורזים את המוצר באריזות גדולות ויפות ותוכנו יורד – בעוד המחירים בעלייה. האריזות גדולות ומעוצבות להפליא; לא רוצים להפחיד את הקונים, ולכן מעדיפים העלאות מחירים בכאילו, התייקרות מתונה לכאורה – כי הכמות בתוך האריזות שנותרה למאכל מתאימה יותר למי שנמצא בדיאטה.

שרינקפלציה אפשר לבצע גם באמצעות הותרת המשקל והגודל אבל שינוי בהרכב המוצר, כך שיש פחות מהרכיב העיקרי. קחו לדוגמה קקאו. רבים מכם נהגו לרכוש את השוקולד השוויצרי טובלרון בעיקר בחנויות פטורות ממכס. מחיר הקקאו עלה, היצרנית ביקשה להגדיל רווחים. מה עושים? פשוט מאוד: מגדילים את המרווחים שבין תלוליות השוקולד המוכרות. אותו מראה, אותו משקל, אבל פחות קקאו.

תופעת ההפחתה בחומרים העיקריים במוצרי מזון נפוצה כאשר מחיר חומרי הגלם בעלייה חדה, והחברות מבקשות לשמור על הרווחיות. מורידים את איכות המוצר, חוסכים – ומעלים רווחים.

3. שרינקפלציה אפשר למצוא גם בתחום השירותים, ולא רק המוצרים. עלות כוח האדם עולה? נותנים שירות פחות טוב בעניינים הדורשים מוקדנים או מענה אנושי. מקליטים הודעה יפה שהמוקד "עמוס מהרגיל", ונותנים לכם להתייבש על הקו עד שתוותרו. מחיר השירות לא עולה – פשוט אין שירות, או שהוא גרוע.

גם חברות התעופה עושות זאת. התחרות קשה? מוכרים כרטיסים באותו מחיר, אבל אם ברצונכם ליטול מזוודה או טרולי, שבעבר היו כלולים במחיר הכרטיס, עכשיו תשלמו עוד. תבקשו לשתות במטוס? תשלמו ביוקר – העלאת מחירים באמצעות תוספות למיניהן, כמו תשלום עבור מרווח גדול יותר בין הכיסאות.

גם הבנקים חוסכים על חשבונכם, אפילו בלי שתרגישו. אתם עושים פעולות בחשבון הבנק, מעבירים כסף, מקבלים קוד לטלפון להמשך הפעילות, חוסכים בכוח האדם של הבנק ולעיתים אף משלמים על כך עמלה. כך גם באפליקציות של רשות המיסים, הביטוח הלאומי, קופות החולים, חברות ביטוח וספקי שירותי דרך – כולם הפכו אתכם לעובדים שלהם. אז הנה, לא מעלים מחיר, אבל מגלגלים את עומס העבודה עליכם, על חשבון שעות הפנאי שלכם.

אותו הדבר גם בביטוחי הרכב. ישנו סעיף גרר במקרה של תקלה או תקר; החברות מצמצמות שירות ועכשיו תחכו שעות עד החילוץ, העיקר שהחברה עומדת בתחרות מול מתחרותיה. חברת הביטוח שבה ביטחתי לאחרונה את רכבי ביקשה ממשני לצלם הרכב מכל עבריו, להעלות התמונה ולשלוח למייל, חד וחלק.

4. "טריק" נוסף שבו נוהגות החברות נקרא מיס־אינפורמציה. הטעיית הציבור. על פי החוק, עדיין חייבים לציין את המחיר על כל מוצר כדי שהרוכש יוכל לבצע השוואה. בפועל, בהרבה סופרמרקטים פשוט אין מחיר על המוצר. חלק מהם מסתפקים במחיר על פס המדף, ובמקרים רבים גם זה לא קורה. מי שנכנס לסופרמרקט נמצא באפלה. הוא אינו יודע מה המחיר, ממהר, מעמיס – ומקווה לטוב בקופה. פקחי משרד המסחר והתעשייה או רשות התחרות לא בנמצא, ואין מי שיקשיב לתלונות הלקוחות.

הציבור סובל, ומשלם מחיר להגדלת רווחי הבעלים של הרשתות. על פי חוק הגנת הצרכן, לצרכן יש זכות לדעת את המחיר של כל מוצר לפני שהוא קונה או רוכש אותו. הצגת מחיר ברורה ונגישה לצרכן היא חלק מהתחייבויות בית העסק, בבחינת חוזה תקף בין מציע הסחורות לרוכש. ניר ברקת, שר המסחר והכלכלה, הכריז בפברואר השנה על מיגור תופעת אי־סימון המחירים, לאחר שקודם לכן דווקא תמך בקמעונאים שביקשו לעבור לסימון דיגיטלי בסופרמרקט, מה שהיה בכל מקרה מונע השוואת מחירים בין רכישה קודמת לעכשווית.

Europeanization הוא תהליך שבו מדינות מחוץ לאירופה מאמצות נורמות, תכונות או כלים הנהוגים באירופה, בדרך כלל בעידוד האיחוד האירופאי. בישראל הוכרז על ידי שר המסחר והכלכלה ברקת על רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ואומנם תהליכי שחרור מוצרי מזון ואחרים מהמכס הוקלו על פי הרפורמה מתחילת ינואר השנה, אבל הירידה בעלויות לא הגיעה לכיסו של הצרכן. מוצרי היבוא המקביל היו אמורים להוזיל מחירי מוצרים של מותגים ידועים, אך בפועל הרווח מהחיסכון בשחרור מהמכס, ככל שקיים, נכנס לכיסם של היבואנים. אירופה לא פה. יבוא מקביל של סחורות ממותגים נחשקים שישפיע על המחיר – טרם נראה בשטח בארצנו.

5. ועוד תופעה שראוי לציין היא Price coordination, שאותה כולנו כבר מכירים ומדקלמים בעל פה: תיאום מחירים. מחלה ממארת שמחסלת את התחרות. אלא שזו כבר עבירה פלילית, ואחרי מתקפות רבות של השר ברקת על הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן, היא החליטה לבצע מספר בדיקות, חלקן מתוקשרות. בתחילת החודש הגישה רשות התחרות כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בחברת היבוא האדירה ש. שסטוביץ. גוזלי מואשם בהשמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט, כך בהודעה רשמית שהוציאה רשות התחרות. הגשת כתב האישום באה על רקע חקירה מורכבת שניהלה מחלקת החקירות ברשות התחרות ביחס לחשדות לעבירות של ביצוע הסדרים כובלים בענף המזון, בניגוד לחוק התחרות הכלכלית וחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם.

על פי הנטען, משה גוזלי מחק מהטלפון הנייד שלו התכתבויות בינו לבין אייל רביד, בעלים ומנהל של רשת הסופרמרקטים ויקטורי בע"מ, לאחר שנודע לגוזלי על פתיחת חקירת הרשות בעניינה של ויקטורי, ומשהבין שהתכתובות הללו עלולות להיות רלוונטיות לחקירה. רשות התחרות מטבע הדברים רואה בחומרה פעולות העלולות לשבש את חקירותיה. "יכולת הרשות לאכוף את החוק תלויה ביכולת שלה לאסוף את הראיות הרלוונטיות, ועל כן מי שמשמיד ראיות מחבל ביכולת לאכוף את החוק", נכתב.

רשות התחרות אומרת שכתב האישום שהוגש נגד גוזלי מצטרף לפעולות אכיפה נוספות על רקע החקירה שניהלה הרשות בענף המזון. בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן. האישומים עסקו בביצוע הסדרים כובלים בענף המזון ובניסיון לביצוע הסדר כובל בגין התבטאויות פומביות של רביד, בניגוד להוראות חוק התחרות וכן בהתערבות מצד רביד אצל ספקים בנוגע למחירים לצרכן של קמעונאים אחרים, בניגוד להוראות חוק המזון.

כתב חשדות נוסף, העוסק בחשד לניסיון להסדר כובל, נשלח קודם לכן לחברת ויליפוד וליו"ר החברה צבי ויליגר. השימוע בגין חשד זה התקיים ורשות התחרות בוחנת את הטענות, על מנת לקבל החלטה אם להגיש כתב אישום גם בעניינם. גם נגד ענקי הקמעונאות פועלת רשות התחרות. בחודש אפריל השנה הזמינה רשות התחרות את רשת הקמעונאות שופרסל בע"מ, את מנכ"ל החברה לשעבר יצחק אברכהן ומנהלים נוספים בחברה לשימוע לפני הגשת כתב אישום, בגין עבירות על חוק התחרות הכלכלית ועל חוק המזון. נציין כי ישנן גם חקירות שהעלו חרס: רשות התחרות הודיעה על סגירת תיקי החקירה נגד החברות רמי לוי, אושר עד, שטראוס, יוניליוור ודיפלומט, ונגד מנהלים בהן.

כל זמן שתופעות נלוזות אלה קיימות, יחד עם אוזלת ידה של הממשלה להרחיב התחרות ולהביא מיתון עליית המחירים, אין בנק ישראל נותן אפילו רמז מתי יפחית הריבית, ועדיין צופה אינפלציה של 2.6% – פחות מהתחזית שלי, הגבוהה יותר. ימים קשים לפנינו, בעיקר לציבור המשפחות הצעירות בעלי הדירות, שנטלו משכנתאות במנופים גבוהים ועתה חלקן מתקשות לעמוד בתשלומים. נכון לחודש אפריל כבר היו כ־3.6 מיליארד שקל בפיגור, עלייה ב־165 מיליון לעומת ספטמבר אשתקד ושיא חדש. מי שלא רכש דירה יתקשה לשכור דירה בשל העלייה בעלויות השכרת דירה, בין השאר בשל המחסור שנוצר לאחר 4,500 משפחות שנותרו ללא קורת גג בגלל המלחמה עם איראן.