כבר שנים שההתחממות הגלובלית נמצאת בכותרות ומטרידה את העולם, עכשיו לראשונה מתחילה ישראל להיערך לפגיעות בחיי אדם: משרד הבריאות הכין תוכנית מקיפה להתמודדות מערכת הבריאות עם שינויי האקלים, על רקע העלייה החדה בגלי החום, ההצפות והשריפות הפוקדים את העולם וגם את ישראל.
במשרד מזהירים ששינויי האקלים כבר אינם תרחיש עתידי אלא מציאות עכשווית שמובילה לפגיעות בריאותיות חמורות: עלייה בהתקפי לב ושבץ מוחי, החמרה באסתמה ומחלות ריאה, סיבוכי היריון והפלות, מחלות זיהומיות חדשות, והשפעות עמוקות על בריאות הנפש. כחלק מהתוכנית, ימונה בכל בית חולים וקופת חולים "ממונה אקלים" שיעבור הכשרה ייחודית החל מחודש דצמבר הקרוב.
ישראל נמצאת באזור רגיש במיוחד לשינויי אקלים, אגן הים התיכון, שנחשב מהנפגעים הקשים ביותר בעולם. בשנים האחרונות כבר חוותה המדינה גלי חום ממושכים, בצורות, הצפות ושיטפונות. לפי נתוני משרד הבריאות, מאז שנות ה־50 עלתה הטמפרטורה הממוצעת בישראל ביותר מ־1.5 מעלות צלזיוס, נתון שמגדיל באופן דרמטי את הסיכון לפגיעות בריאותיות.
גל חום קיצוני (צילום: רויטרס)
ההשלכות הבריאותיות נוגעות כמעט לכל מערכות הגוף. עומס חום כבד מעלה את שיעור האשפוזים בשל מחלות לב וכלי דם, מגביר את הסיכון לשבץ מוחי ולהתייבשות, ומקצר את תוחלת ההיריון תוך הגדלת שיעור ההפלות והלידות במשקל נמוך. מחקרים בישראל ובעולם מצאו קשר מובהק בין זיהום אוויר הנגרם מסופות אבק או שריפות, לבין עלייה בהתקפי אסתמה ובהחמרת מחלות ריאה חסימתיות. שינויי האקלים מייצרים גם כר פורה להתפשטות מחלות חדשות. כך למשל, התפרצות העכברת בישראל בקיץ 2018 הייתה קשורה לשנים של בצורת, ואילו יתוש הנמר האסייתי שהתפשט בארץ עלול להביא עמו נגיפי דנגי וזיקה.
במשרד הבריאות מדגישים ששינויי האקלים אינם משפיעים רק על הגוף הפיזי. מצבי חירום אקלימיים כמו שריפות, שיטפונות וגלי חום מובילים גם לפגיעה נפשית קשה: חרדה, דיכאון, פוסט טראומה ועלייה בתחושת חוסר הביטחון הקיומי. שילוב של מצוקה כלכלית ופגיעה בתשתיות בריאותיות עלול להעצים את התמונה המדאיגה.
מד הטמפרטורה באילת (צילום: דוברות עיריית אילת)
כדי להתמודד עם המציאות החדשה גיבש משרד הבריאות תוכנית היערכות שנבנתה במשך כשנתיים בשיתוף משרדי ממשלה, חוקרים, ארגוני חברה אזרחית ונציגי ציבור, ומושתתת על שבעה צירי פעולה מרכזיים. הראשון שבהם הוא הקמת תשתית ארגונית: מינוי אחראי אקלים בכל מוסד רפואי, שירכיבו יחד רשת לאומית בהובלת המשרד. השני הוא מעבר למערכת בריאות ירוקה, תוך צמצום פליטות גזי חממה ואימוץ טכנולוגיות חסכוניות באנרגיה. שלישי, היערכות לאירועי חירום אקלימיים ותרגול צוותים למצבי קיצון.
התוכנית החדשה מתייחסת גם לשינויים בתזונה ובביטחון התזונתי: משרד הבריאות מתכוון לעודד מעבר למזון מבוסס צומח במוסדות, להנגיש מזון בריא לאוכלוסיות מוחלשות, ולמנוע חסרים תזונתיים הנובעים מהתפלת מים דלי מינרלים. במקביל יושם דגש על תכנון סביבתי הכולל הצללת ערים, שיפור איכות מי ים התיכון, והתאמות בתשתיות למניעת נזקי חום. תחום נוסף הוא מחקר וניטור, שיכלול פיתוח מאגרי מידע שיאפשרו לזהות תחלואה הקשורה לאקלים בזמן אמת. במשרד ישימו דגש גם על הגברת מודעות הציבור לסכנות בריאותיות ולהרגלים שיכולים לצמצם את הנזק.
איום נוסף שמשרד הבריאות מבקש להתמודד איתו הוא העלייה בפליטות הפחמן של מערכת הבריאות עצמה. על פי נתוני האו"ם, מערכות בריאות ברחבי העולם אחראיות על כחמישה אחוזים מפליטות הפחמן הגלובליות. בישראל, שבה המערכת הרפואית גדולה ומפותחת, הנתון דומה ולכן הוחלט על הקמת ועדת היגוי שתגדיר קריטריונים למערכת בריאות ירוקה ותעודד שימוש באנרגיה מתחדשת, צמצום בזבוז מזון במוסדות רפואיים, והתייעלות כללית שתקטין את טביעת הרגל הפחמנית.
הפארק למיחזור וחינוך סביבתי בנגב (צילום: נגב אקולוגיה)
במקביל להיערכות המקומית, ישראל מצטרפת ליוזמות בינלאומיות. ארגון הבריאות העולמי הגדיר את שינויי האקלים כמשבר הבריאות הגדול ביותר של המאה ה־21, והציב יעד לצמצום הפליטות במערכות הבריאות עד לאיפוס מוחלט באמצע המאה. משרד הבריאות הישראלי משתתף באופן פעיל בוועידות האקלים הגלובליות ומקדם שיתופי פעולה עם מדינות אחרות.
החלק המורכב ביותר בתוכנית מתייחס לאוכלוסיות בסיכון: קשישים, ילדים, נשים בהיריון וחולים במחלות כרוניות. קבוצות אלו רגישות במיוחד לגלי חום ולזיהומי אוויר. כך למשל, מחקר שבחן נתוני אשפוזים בישראל בין השנים 2010 ל־2020 מצא שבימי חום קיצוני חלה עלייה ניכרת באשפוזים בשל מחלות לב וכלי דם, במיוחד בקרב נשים ובני 70 ומעלה. לכן מתכוון המשרד להנחות את הצוותים הרפואיים לאתר בזמן אמת מטופלים פגיעים ולפעול למניעת סיבוכים.
קשישים (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
הציבור צפוי להיחשף גם למסעות הסברה נרחבים: במשרד מתכננים להגביר את המודעות לחשיבות השתייה בגלי חום, ההגנה על נשים בהיריון, זיהוי סימני התייבשות אצל קשישים, ושימוש באמצעי מיגון כמו מסכות בימי סופות אבק. בחודש אוקטובר הקרוב תושק התוכנית באופן רשמי באירוע שיתקיים בבית הנשיא, ובדצמבר יתחילו ההכשרות לממוני האקלים הראשונים. ההשקעה בתקצוב כבר החלה, והמשרד רואה בתוכנית יעד אסטרטגי מהמעלה הראשונה.
למרות שמדובר בצעד חשוב, במשרד הבריאות מדגישים שהמערכת לבדה לא תוכל להתמודד עם משבר האקלים. "התחממות כדור הארץ היא איום בריאותי מיידי" אמרה ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד, "התשובה אליו חייבת להיות בשילוב ידיים עם משרדי ממשלה אחרים, עם הרשויות המקומיות ועם הציבור הרחב. משרד הבריאות עובד על התוכנית כבר חודשים ארוכים בהשקעה של מיליונים כדי להתמודד עם המשבר הגלובלי שמחריף בקצב מגביר וגובה חיי אדם".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.