משקל הכישלון: לא רק מי בראש אלא גם מי סביבו

ובכן, מי הוא האלי רובינשטיין העכשווי, שלוחש על אוזנו של ראש ממשלת ישראל בשעתה הקשה, כאשר עומדים בפניה אתגרים פנימיים וחיצוניים חסרי תקדים? האם מישהו בדמותו מאתגר את המנהיג? היכן השמעון פרס, שיסייע לו להקים בריתות עם אומות העולם, לנוכח בידודה הגובר של ישראל? איפה היצחק נבון שלו, שיבנה גשרים בין מגזרים במדינה מפוצלת ומסוכסכת?

את יונתן אוריך ואת אלי פלדשטיין אין צורך להציג – איש לא הכחיש שבעיצומה של מלחמה הם קיבלו שכר מקטאר, מארחת מנהיגי החמאס ובעלת עוד "זכויות" מסוג זה. היועץ לביטחון לאומי הוא צחי הנגבי – לראשונה מכהן בתפקיד פוליטיקאי ולא בעל רקע מקצועי בגופי הביטחון. למשרד ראש הממשלה אין כעת מנכ"ל אלא ממלאת מקום, דרורית שטיינמץ, ולא ארחיב על הליכי משמעת ומינויים ללא מכרז בעניינה.

היא ממלאת את מקומו של יוסי שלי, שגריר פעם שניה. זכור ציוץ שלו מתקופת כהונתו בברזיל, ובו טשטוש ילדותי של צילום של לובסטר בצלחתו. האינטרנט יגלה סדרת חקירות וצעדים סביבו, עוד לפני שעמד בראש המטה של בנימין נתניהו בבחירות הפנימיות לליכוד ב-2005 וגם אחרי. זה האיש שמונה בראשית 2023 למנכ"ל משרד ראש הממשלה, והיה אמור לתכלל את כל הפעילות האזרחית במלחמה שפרצה כעבור תשעה חודשים. כעת הוא שגריר באיחוד האמירויות, והתקשורת מלאה רמזים על התנהלות לא הולמת שלו שם, ועל דרישה מצד המדינה המארחת להחזירו ארצה.

מי שרוצה, יוכל למצוא אשמים רבים במצבנו: כולם אנטישמיים, הפרוגרס תומך באויבי ישראל, לא מבינים אותנו, ההסברה לא עושה את מלאכתה, וכמובן השמאל, התקשורת, המחאה. אבל כדי להבין באמת את הסיבות למפולת, כדאי לנו לראות לא רק מי מחזיק באחד התפקידים הקשים בעולם, אלא גם במי הוא מקיף את עצמו ומה זה אומר עליו, על ההחלטות שהוא מקבל, ובעיקר על עתידנו.

הכותבת היא שגרירה בדימוס