משייה, תל אביב: ביקורת וחוות דעת של אבי אפרתי

אז איך מסכמים? באופן חיובי עקרונית. אי אפשר לטעות בכישרון של דהאן, כמו גם בהשקעה העצומה שלו בכל מנה ומנה. עם זאת, כמי שמוביל מסעדת שף עם יומרת אמת כמשייה, להבדיל ממסעדות ביסטרו גסטרונומיות שובבות שאותן הוביל בעבר, יש עדיין מקדמי בשלות אליהם טרם הגיע.

כשהאוכל במיטבו הוא טוב מאוד עד מצוין. גם במופעים הטובים פחות שלו הוא לא רע, אבל החוויה המצטברת, כאמור, משדרת מידה של חד-גוניות. כדי שמשייה תהיה המסעדה שהיא רוצה להיות, מנעד הטעמים שם חייב להתרחב. לא תזיק הורדת מה של מינוני המתיקות, שבחלק מהמנות מרפררים מידה של חנופה, כמו גם צמצום חזרתיות של שטיקים (הפרחים, למשל). אם הסינטה שאכלנו מייצגת את רף הבסיס של הבשר לסטייקים, מתבקש גם דיון רציני עם ספק הבשר.

ואחרי שאמרנו את כל זה, ברור שמדובר במקום חיובי. הפאזה הנוכחית שלו, המייצגת רה-ארגון משמעותי במטבח, עודנה בשלבי התגבשות. מתבקש היה להגיע לביקורת במשייה בשלב הזה אבל מקומות כאלו זקוקים ליותר זמן. זה אומר שאם היינו פוגשים בארוחה הזו שנה מהגעתו של השף החדש, השורה התחתונה הייתה חיובית פחות. נכון לכרגע, מדובר בבסיס ראוי שממנו צריך להתפתח.

כ-650 שקלים, פלוס-מינוס, על ארוחה נרחבת למדי מייצגים את הטווח הבינוני-גבוה מבחינת עלויות. יחסית לרמת ההשקעה בחומרים והמאמץ במטבח, זה תמחור סביר. אם השינויים המתבקשים במטבח אכן יתרחשו, מדובר יהיה בתמחור מצוין. עד אז, כלומר עד שמשייה תהיה מסעדת השף הטובה מאוד עד מצוינת בכל מובן שהייתה בימי שטרית ואריש, לפניה דרך לעבור.