הפיקוד העליון של צה״ל פועל בכבדות, בקיבעון מחשבתי, בחוסר תחכום, בחוסר יצירתיות ובאי יכולת ליצר מהלכים חדים להבאת ההכרעה. מה כן הוא עושה? מנסה לשרוד, תוך הליכה על קצות האצבעות כדי לא להרגיז אף אחד: לא את האמריקאים, לא את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שרואה מולו רק כמה עזתים עם קאלצ'ינקוב וכפכפים, ואפשר מבחינתו להמשיך להילחם עד הניצחון המוחלט (כנראה כשנכבוש את מפעל הכפכפים של החמאס בעזה).
גם לא את שר הביטחון ישראל כ"ץ, שלא ברור עדין מה חלקו במערכה ומה האסטרטגיה שהוא מוביל כשר הביטחון של מדינת ישראל. לא את שרי הימין הקיצוני שחולמים רק על כיבוש ויישוב עזה, סיני, ואם אפשר גם את דמשק וביירות. ביום חמישי במהלך סיור בחאן יונס סיפרו מפקדים ולוחמים מחטיבה 7 של השריון על מהלך ההפקעה של אוגדה 98 בחאן יונס.
מחאן יונס (צילום: אבי אשכנזי)
מפקד גדוד 77 סא״ל ד׳ סיפר על האתגרים בשבועות האחרונים גדוד 77 פרץ את הדרך בהתקפה החטיבתית וכבש שטחים משמעותיים צפונית לחאן יונס. הגדוד פרץ מסדרון שאפשר לכוחות נוספים להיכנס ולכבוש שטחים חשובים כדי לאפשר את ההתקפה שלנו לעומק ולעמוד ביעדים שלנו לקחת מחמאס נכסים משמעותיים מעל ומתחת לקרקע. אנחנו מבססים את השליטה המבצעית שלנו בצורה חזקה ואנחנו לוקחים לחמאס נכסים בצורה שיטתית, דברים שלא תמיד ידענו לעשות. באנו עכשיו מאוד מפוקסים ומאוד חדים ואנחנו מביאים הישגים גדולים בזמן קצר.
העובדה שצה"ל תמרן מספר פעמים קודם אפשרה לנו להיכנס בצורה יותר חלקה וטובה פנימה הפעם. חמאס כמובן התכונן לזה שנגיע, רוב מה שחמאס עושה זה למלכד צירים ובתים, כולל בתים של אזרחים ומוסדות אזרחיים. הוא מנסה למלכד כמעט כל בית בדרך. הם מנסים לבצע מארבי חבלה ולסגת לאחור, מתוך הבנה שהם לא ממש מסוגלים להתמודד עם כוחות צה"ל שמתמרנים מולו.
לאור זה שחמאס יותר חלש מבעבר נתקלנו הפעם פחות בקרבות פנים מול פנים. חמאס עדיין קיים, הוא עוד נלחם, אבל הוא יותר חלש מבעבר. הוא קיים בעיקר במארבי חבלה ובניסיונות לייצר הצלחות טקטיות כמו ירי RPG נקודתי. "חמאס כארגון שמנסה לעצור את ההתקפה הצה"לית כבר לא קיים״, את הדברים אמר מפקד הגדוד שעות בודדות לפני האסון שבו נפלו הלוחמים. צה״ל יודע שכל מבנה בעזה הוא או ממולכד, או מתחתיו פירי מנהרות, או שהוא עמדות צליפה ושטח התארגנות של חמאס.
מחאן יונס (צילום: אבי אשכנזי)
עם המידע הזה לא ברור איפה ההגיון הבריא לשלוח צוות לוחמים להיכנס ולטהר מבנה? מה ההגיון המבצעי? מה התכלית לכך חוץ, סליחה על ההקצנה, מלשחק ״רולטה רוסית״ בחיי הלוחמים. אין בהחלטה להיכנס ולטהר מבנה כל הגיון מבצעי. ושאף אחד בצבא לא יכול לומר זאת לאף אמא של חייל. צה״ל רוצה להתקדם ולכבוש שטח? זה בסדר. עמוד האש צריך להיות כזה שכל מבנה בין אם הוא בן קומה אחת, שלוש קומות או גורד שחקים בין 20 או 30 קומות דינו אחד: הקרסה!
זה חייב להיות עצות לחימה לפני התקדמות הכוחות. אפשר להקריב בירי פגזי תותחים, בהפצצות חיל האוויר, בירי טנקים, בירי טילים נגד טנקים, אגב, עכשיו שהספרדים ביטלו רכש של כמה אלפי טילים כאלה ניתן להעביר אותם להרחבת ההצטיידות עבור צה״ל בתמרון. צה״ל לא יכול להרשות לעצמו שבמרחב הפעילות שלו יעמדו מבנים ובתים. רוצים לחקור את התת קרקע מתחת למבנים? אין בעיה. ניתן לבצע אחרי שהמבנה הוקרס, ארבע, חמש או עשר קדיחות בקרקע. ולהתחבר למנהרה בצמוד להריסות של המבנה שהוקרס ולחקור אותה כמה שרוצים.
אגב, העובדה שאין לצה״ל נפגעים רבים עוד יותר מקריסות בנינים היא רק נס השגחה משמיים. מפקדי צה״ל פועלים בחוסר הרצינות הנדרשת כאשר הם מאפשרים לכוחות לשהות במבנים אקראיים בשטחי הלחימה והופכים אותם למגננים עבור הכוחות והמפקדים. זאת מבלי שהמבנים עברו ההערכה של מהנדסים. מדובר במבנים שעברו פגיעות מפיצוצים וירי, שהקירות בחלק מהמקרים לא נאחזים בחוגרות ובעמודי הבטון.
האדמה מתחת לא תמיד יציבה ולא ברור אילו תוואי מנהרות מתחת למבנים כך שפיצוץ מנהרה תת קרקעית או מבנה סמוך עשויה לטלטל את המבנים המאכלסים את הלוחמים והמפקדים במגננים. במטה הכללי של צה״ל יש קיבעון. כמעט שנתיים צה״ל נלחם ברצועת עזה. הוא עושה כבר כמעט שנתיים את אותן פעולות, מגיע לאותם מקומות, נלחם באותה שיטה. צה״ל עומד במקום כבר כמעט שנתיים. הוא לא מצליח להביא את התוצאה הרצויה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.