משבר פוליטי עם החרדים? אנחנו בסך הכל קהל בהצגה שלהם

אני מציע לכל מי שמתבלבל משלל הכותרות לזכור דבר פשוט: הקואליציה מעולם לא הייתה בסכנה מוחשית ומיידית, אנחנו קהל שבוי בהצגה בתאטרון. כותרת ההצגה הנוכחית היא "משחק הצ'יקן הפוליטי", וכל השחקנים נאמנים לתסריט ידוע מראש. והרי התסריט: תקציב 2026 שאמור לעבור עד סוף מרץ של אותה שנה לא יעבור, ועל כן נפתח המירוץ לסיום שבמסגרתו כל מה שחשוב הוא הנרטיב שנמכר לבייס הפוליטי הרלוונטי. ולכן אנחנו נמצאים כבר עמוק בשלב ה-Blame game, שבו כל אחד מהשחקנים מסביר לציבור שלו כמה הקואליציה בעייתית, כמו בכל דרמה ספרותית טובה מפיל את כל הבעיות על "נבל" (Villain) תורן ומדגיש שהוא-הוא האשם בפירוק הממשלה. החרדים יאשימו את יולי אדלשטיין ואת סמוטריץ'; וחלק מאנשי הליכוד יאשימו את דרעי. והיחיד שלא ייפול לתהום הוא מי שבאמת קובע פה את הנרטיב – ראש הממשלה נתניהו.

ובכל זאת, האם פרישה המונית של שרים ושל בעלי תפקידים בכירים לא תשפיע על תפקוד הקואליציה? אז הנה עוד שני דברים שחשוב לזכור: הראשון הוא שאמנם שרים הם אנשים חשובים, אבל לפעמים מי שחשובים לא פחות הם האנשים שממלאים את משרות האמון שלהם, שפועלים בשליחותם – מנכ"לי המשרדים, המשנים למנכ"ל, ראשי המטות, היועצים; כולם צפויים להמשיך בתפקידיהם. כך קרה גם כשאיתמר בן גביר התפטר בקול רעש גדול מהמשרד לבטחון לאומי – יד ימינו, חנמאל דורפמן, נשאר בתפקיד ושלט בפועל במשרד, גם אם הבוס שלו לא ישב בלשכה.

הדבר השני שחשוב לזכור הוא שיש עוד חלק ידוע בתסריט: למרות שרוב השחקנים הפוליטיים כבר עמוק בשלב הקמפיינים, מוסכם שכנס הקיץ של הכנסת יסתיים בהתאם למתוכנן, הפגרה תימשך לה (ועל כן אריה דרעי הסביר לחברי מועצת חכמי התורה שרה"מ נתניהו צריך לקבל עוד שלושה חודשים לעבוד על חוק השתמטות), ובתחילת כנס החורף יתכנסו השחקנים ויחליטו מתי מתאים להם להתפזר באופן מסודר. הכל מתוכנן היטב. הבעיה היחידה היא שאנחנו, הקהל, משלמים על ההצגה הזו ביוקר.

הכותב הוא מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן