המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023 מצליחה כל יום לשבור שיאים חדשים. החל מאריכות הימים, מהיקף הכוחות שנדרשו למאמץ המלחמה. עכשיו הגיע השיא החדש, מספר שמות המלחמה והמבצעים שלה: מלחמת שבע חזיתות, מלחמת תקומה, מלחמת חרבות ברזל, מלחמת אוקטובר, מבצע חיצי הצפון, מבצע עוז וחרב, ואתמול כבר זכינו לשם חדש מבצע "מרכבות גדעון". לפי כמות השמות הינו כבר מזמן צריכים לנצח את המערכה הלא נגמרת. 

גם עם השם החדש שוב המטרות שקבע הקבינט הן אותן מטרות מלחמה: ״הכרעת והכנעת החמאס בעזה ושחרור כל החטופים״. התוכנית שאושרה בקווים כללים היא זאת: צה"ל יתגבר בשבועיים הקרובים כוחות במטרה להכניס אותם פנימה לתוך הרצועה. בעוד כעשרה ימים נתחיל לראות את שיירות מובילי הטנקים, הנמרות, התותחים והנגמ״שים עושים דרכם מצפון הארץ לעוטף עזה. התוכנית הצבאית כוללת מעטפת הגנה חזקה לכוחות המתמרנים מהיבשה, מהאוויר ומהים תוך הפעלת כלים כבדים לנטרול מטענים והרס מבנים מאיימים.

מרכיב מרכזי בתוכנית הוא פינוי נרחב של כלל האוכלוסייה העזתית מאזורי הלחימה, כולל מצפון עזה, לשטחים בדרום עזה, תוך יצירת בידול בינם לבין מחבלי החמאס – כדי לאפשר לצה"ל חופש פעולה מבצעי. על פי גורם בטחוני בכיר ״בניגוד לעבר, צה"ל יישאר בכל שטח שיוכרע, כדי למנוע את חזרת הטרור, ויטפל בכל שטח שיטוהר בהתאם למודל רפיח שבה שוטחו כל האיומים והיא הפכה לחלק ממרחב הביטחון״.

בדרג המדיני אומרים כי יימשך הסגר ההומניטרי ורק בהמשך לאחר תחילת הפעילות המבצעית ופינוי אוכלוסייה לדרום, תופעל תוכנית הומניטרית, כפי שהוצגה על ידי צה"ל ואושרה בקבינט כאשר היא החלוקה תתבצע באמצעות הפעלת חברות אזרחיות ותיחום השטח שיאובטח ע"י צה"ל, כולל תיחום שטח סטרילי במרחב רפיח מעבר לציר מורג שבו יסוננו הנכנסים ע"י צה"ל כדי למנוע הימצאות אנשי חמאס. 

עד כאן התוכנית שאושרה. ומכאן הכוכבית שהוצמדה להחלטה: ״היערכות הכוחות טרם תחילת התמרון תאפשר חלון הזדמנויות עד לסיום ביקור נשיא ארה"ב באזור לביצוע עסקת חטופים על פי ׳מודל וויטקוף׳. במקרה כזה ישראל תשאף לשמור בידה שטחים שטוהרו וצורפו לרצועת הביטחון מעבר לקווי מרץ. בכל הסדר זמני או קבוע, ישראל לא תפנה את רצועת הביטחון סביב עזה שמיועדת להגן על היישובים ולמנוע הברחת נשק לחמאס״. 

במערכת הביטחון אומרים כי במידה ״ולא תתבצע עסקת חטופים, יחל מבצע ׳מרכבות גדעון׳, בעוצמה רבה ולא ייפסק עד להשגת כל יעדיו״. 
מעבר לתדרוכים של גורמי הביטחון יצא אמירתו של השר בצלאל סמוטריץ' שהכריז כי ישראל לא תיסוג מעזה גם לאחר שחרור חטופים כלומר הוא מניח את אבן הפינה לחידוש מהלך הסיפוח והתישבות כך לפחות זה נשמע ונראה מפי השר שמעונין במרחבי רצועת עזה ואף במה שהיה פעם גוש קטיף. 

הציבור הישראלי מנסה להבין מה קורה באמת סביב המהלך הזה ולאן באמת הולכים מכאן הלאה? ראשית צריך לומר ביושר – המבצע הראשון שעליו פיקדו הגנרלים החדשים: מפקד פיקוד הדרום האלוף יניב עשור והרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר נכשל. מבצע ״עוז וחרב״ לא עמד במטרת המבצע. עכשיו ישראל נערכת למועד ב׳. האם זה יצליח לא ברור. כנראה שזה יהיה מורכב ביותר. מדוע? כי ראשית אין אסטרטגיה מדינית ליום שאחרי. אין באמת הסכמות בדרג המדיני באשר לתוצאות הרצויות. אין תוכנית ברורה לכוחות מה באמת רוצים מהם.

מה כן יש: סיסמאות ריקות עם חזון משיחי של שרים קיצונים בתוך הממשלה שמנסים לכפות על ישראל את משנתם של ״ישראל הגדולה״. 
נקודת האור היחידה נכון לעכשיו היא בדמותם של שר הביטחון ישראל כ״ץ והרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר. הם ומפקדי צה״ל והשב״כ מבינים את תמונת המצב בתוך עזה. את מצבו של צה״ל אחרי יותר משנה וחצי של לחימה בשבע חזיתות. את השחיקה של המילואים, של הסדיר, של כלי הלחימה. הם יודעים כי האתגר הצבאי והמדיני הגדול עוד לפנינו, וקוראים לו: הגרעין האיראני. 

אז הם המציאו תוכנית שלבים. עם מנגנון השהייה לעוד שבועיים אולי אפילו שלושה. אישור התוכנית אתמול לפנות בוקר נועד לדחוק את אנשי הבית הלבן ואת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. מתוך הבנה שאנחנו יכולים לעזור לו להציל את כבודו. שמאז נכנס לתפקידו הוא לא הצליח לממש דבר מחזון השלום שלו: לא באוקראינה, לא במזרח התיכון, לא מול איראן ושלא נדבר על התקלות שלו במלחמת הסחר וסיפוח מרחבים חדשים ומדינות לארה״ב. אולי עזה תקדם אותו לאוסלו. 

ישראל הניחה אתמול שוב את האקדח. אומנם אנחנו לא במערכה הראשונה, אבל היא מאמינה כי הוא מסוגל לירות בו אם במידה ובימים הקרובים לא יצליח מנהיג העולם החופשי לכפות על ארגון הטרור החמאס לשחרר את 59 החטופים שהוא מחזיק.